מירב אשל משרד עו"ד

פעמים רבות, מגיע תובע וכבר בפגישת הייעוץ מבקש לדעת כמה נכות יש לו, וכמה שווה התביעה שלו. על מנת לאמוד את גודל התיק חשוב להבין מהי הנכות שנותרה לתובע. דרגת הנכות נקבעת ע"י מומחה רפואי, לרוב מדובר במומחה אשר מונה ע"י בית משפט או מומחה עליו הסכימו הצדדים.

אולם, קביעת הנכות אינה מסיימת את המלאכה, יש לבחון האם הנכות התפקודית זהה לנכות הרפואית, ורק בעזרתה נוכל לקבוע מהו סכום הפיצוי המגיע לתובע.

הנכות הרפואית נקבעת ללא קשר לנסיבותיו האישיות של התובע, כלומר ללא קשר לגיל, מין או מקצועו של התובע, והוא מסתמך על ספר המבחנים הרפואיים המוכר גם בשם "ספר הליקויים" המופיע בתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה. רשימת הליקויים המופיעה בספר זה זהה הן לנפגעי עבודה והן לנכות כללית ושמשמת את מומחי בית המפשט ומומחי הצדדים בקביעת דרגת הנכות של התובע.

בספר זה ישנה התייחסות לכל מערכות הגוף ולכל איבר בנפרד.

הנכות התפקודית היא הנכות המשקפת את נזקו האמיתי של התובע ומתייחסת לכושר תפקודו של התובע ביחס לעבודתו ומקצועו, ומשכך יכולים להיות שני תובעים, בעלי אותה פגיעה, עם אותה נכות רפואית, אולם הנכות התפקודית עשויה להיות שונה.

המשמעות היא כי במצבים בהם קיים פער משמעותי בין הנכות התפקודית לנכות הרפואית, הנפגע אינו יכול להמשיך ולבצע עבודתו כבעבר, ואז הנזק של אותו נפגע גבוה יותר, ולכך ניתן ביטוי בפיצוי הכספי שייפסק.

לדוגמא: עובד שנקטעה אצבעו (שני גלילים), נכותו הרפואית על פי ספר הליקויים הינה 10%. כאשר מדובר בעובד אשר לקטיעה אין השלכה על עבודתו, לדוגמא מורה, הרי שמדובר ב-10% נכות רפואית וככזו גם הנכות התפקודית. אולם אם מדובר בפסנתרן אובקלדנית, הרי שהקטיעה משליכה על כושר ההשתכרות ומשכך הנכות התפקודית גבוהה בהרבה מהנכות הרפואית שנקבעה ע"י המומחה.

בפסיקה (ע"א 63/88 ברגר נ' צדוק) נקבע כי השאלה העומדת בפני בית המשפט אינה רק מהו שיעור הנכות הרפואית אלא מהי המגבלה התפקודית של התובע, כאשר "הנכות הרפואית היא רק נקודת התחלה לאומדן הנזק, אך לא נקודת הסיום".

לכאורה, מי שקובע את הנכות התפקודית הינו המומחה הרפואי בעוד הנכות התפקודית נקבעת ע"י בית המשפט, כלומר השופט. אולם, ישנם מצבים בהם המומחה הרפואי קובע בנוסף גם את הנכות התפקודית ומציין זאת, בחוות הדעת או על פי שאלות הבהרה שהופנו אליו ע"י הצדדים.

בקביעת הנכות התפקודית בית המשפט מביא בחשבון את נתוני השכר של התובע, גילו,מקצועו, השכלתו, השתכרותו העתידית הצפויה וסיכוייו להסבה מקצועית ובהתאם לכך,מחשב את הנכות התפקודית.

קביעת הנכות התפקודית רלבנטית לא רק לתביעות המתנהלות בבית משפט, אלא גם בתביעות מול המוסד לביטוח לאומי. בהקשר זה יש לבחון מהי מידת הפגיעה בכושר העבודה של הנפגע. ולכן, לעיתים, בבואו של המוסד לביטוח לאומי לקבוע נכותו של תובע,יופנה התובע לפקיד שיקום לבחינת דרגת כושר עבודתו או אובדן כושר, וע"י כך תקבע נכותו וקצבתו.

דוגמא למקרה מעניין המתנהל במשרדנו, בעניין תובעת אשר עובדת כמחנכת בבית ספר יסודי ונפגעה בקרסולה. מומחה מטעם בימ"ש קבע כי לתובעת נותרה נכות צמיתה של 10% אולם בית המשפט קבע כי התובעת אכן מתקשה בעמידה ממושכת בשיעורים, בליווי טיולים והיא אף נאלצה לצמצם את היקף משרתה, דבר המתבטא בירידה בשכרה וקבע כי נכותה התפקודית היא 30%. לקביעה זו היתה השפעה על גובה הצעת הפשרה שהוצעה לתובעת.

חשוב לזכור כי גם אם מדובר בנכות זמנית, מומלץ להתייעץ עם עו"ד טרם הגשת תביעה לביטוח לאומי, ובוודאי טרם סגירת פשרה מול חברות הביטוח.

המידע המובא להלן, אינו תחליף לייעוץ משפטי ובכל מקרה מומלץ להתייעץ עם עורך דין הבקי בתחום הנזיקין טרם הגשת התביעה.