תאונות עבודה

תאונות עבודה

בחרו נושא

תאונת עבודה – המוסד לביטוח לאומי​

29 Aug, 2023
מהי תאונת עבודה?​ היא פגיעה של עובד בדרך למקום עבודתו, במהלך העבודה או בדרך חזרה ממקום העבודה ללא סטייה מהותית לביתו. נפגע עבודה רשאי להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי ובמקרה של תאונת דרכים גם לחברת הביטוח. פגיעה בעבודה יכולה להיחשב גם כ "מחלת מקצוע" , הנמצאת תחת סיווג של מחלות אופייניות לסוג העבודה, על פי רשימה סגורה של המוסד לביטוח לאומי (על כך נדון בהרחבה בפעם הבאה). בשלב הראשון וסמוך לאחר הפגיעה על העובד לפנות למעבידו לקבלת טופס 250. זהו "טופס לקבלת טיפול רפואי לנפגע עבודה", איתו פונה העובד לקופת החולים לקבלת "תעודה ראשונה לנפגע בעבודה". שני טפסים אלה נדרשים לצורך הגשת התביעה לדמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי. רצוי להיבדק ע"י רופא תוך 72 שעות מרגע התאונה כדי שלא תפגענה זכויות הנפגע. כמו כן, חובה לשמור את כל המסמכים הרלבנטיים לתאונה. חשוב לרשום את נסיבות האירוע בסמוך לתאונה כדי לא לשכוח פרטים חיוניים להצלחת התביעה וכן לרשום פרטי העדים לתאונה. את התביעה לדמי פגיעה יש להגיש תוך 12 חודשים מיום התאונה, כדי להימנע מפגיעה בזכויות הנפגע. אם הפגיעה לא הוכרה ע"י פקיד התביעות בביטוח הלאומי כפגיעה מעבודה ניתן לפנות לבית הדין לעבודה תוך 12 חודשים מיום קבלת הודעת הדחייה מהביטוח הלאומי. דמי הפגיעה ישולמו עבור 91 ימים החל מיום התאונה בשיעור של 75% מהשכר. אם העובד טרם שב לעבודתו בחלוף 90 הימים (אי כושר), ניתן להגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה. העובד יזומן לוועדה רפואית אשר תקבע את נכותו. נכות בשיעור הנמוך מ-9% אינה מזכה בפיצוי. נכות בשיעור של 9% עד 19% לצמיתות מזכה במענק חד פעמי בגובה 43 קצבאות. נכות בשיעור מעל 20% לצמיתות תזכה את העובד בקצבה חודשית והיא תחושב על פי גובה הנכות ושכרו של העובד. ישנם מצבים בהם ניתן להגדיל את הנכות בשיעור של עד 50% מכח תקנה 15. כמו כן, התובע זכאי לעיתים לזכויות נוספות כגון: גמלה מיוחדת לנכה נזקק (תקנה 18), שיקום מקצועי. ניתן לערער על החלטת הועדה הרפואית תוך 30 יום. הערעור יוגש לוועדת עררים במוסד לביטוח לאומי בצירוף נימוקי ערר. בהמשך יוזמן התובע לוועדת ערר המורכבת משלושה רופאים. הוועדה רשאית לקבל, לדחות או לשנות את אחוזי הנכות שנקבעו ע"י הועדה הראשונה. ניתן ורצוי להגיע לוועדה בביטוח הלאומי (גם לוועדה הראשונה) בליווי עורך דין המתמחה בדיני הביטוח הלאומי. על וועדת הערר ניתן לערער לבית הדין לעבודה תוך 60 יום בשאלה משפטית בלבד. בשאלות רפואיות בית הדין אינו מוסמך לדון, וניתן להגיש החמרת מצב כעבור 6 חודשים מיום הוועדה. כפי שציינו, במקרה ומדובר בתאונת עבודה כתוצאה מרשלנות ניתן להגיש תביעת נזיקין נגד המעביד ו/או צד ג'. בתביעה זו ניתן יהיה לקבל פיצוי בגין ראשי נזק נוספים אשר אינם מפוצים ע"י הביטוח הלאומי, כגון: הוצאות רפואיות, כאב וסבל, עזרת צד ג' ועוד. כמו כן, במקרה ולנפגע ביטוח תאונות אישיות, או מדובר בתאונת דרכים ניתן במקביל לתבוע את חברת הביטוח. טרם הפנייה הראשונית לביטוח לאומי, למעביד או לביטוח חשוב להתייעץ עם עו"ד המתמחה בתחום זה, כיון שיש לכך חשיבות רבה בהצלחת התביעה. המידע המובא להלן, אינו תחליף לייעוץ משפטי ובכל מקרה מומלץ להתייעץ עם עורך דין הבקי בתחום הנזיקין טרם הגשת התביעה.

פגיעה נפשית מיחס מעביד​

29 Aug, 2023
פגיעה נפשית כתוצאה מיחס מעביד – תאונת עבודה?​ בתרבות של היום המקדשת הישגיות ומוסר עבודה גבוה אנו מייחסים לעבודתנו מקום חשוב מאוד בחיינו. מקום העבודה הינו המקום בו אנו מבלים את מרבית שעות היום (בין 5-10 שעות ביום) ועל כן ליחסים הבין אישיים במקום העבודה השלכות רבות על העובד. בעידן של תחרותיות ורצון להצליח, אנו עדים לא אחת למצבים בהם עובדים נחשפים לעומס חריג והתנכלויות במקום העבודה. התנכלות זו יכולה להתבטא בצורות שונות וע"י גורמים שונים, ההתנכלות יכולה להיות בין עובד לעובד/ת או בין מעביד (דרג בכיר) לעובד (דרג זוטר). חוקי העבודה ובכללם חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה, החוק למניעת הטרדה מינית, חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), נועדו למנוע התנכלויות על רקע זה, ולהביא לסנקציות כלפי המעביד או המתנכל. אולם, חוקים אלה אינם מכסים פגיעות שנגרמו כתוצאה מהתנכלויות "תעסוקתיות "היוצרות סביבת עבודה עוינת עד כדי הטרדה ופגיעה נפשית בעובד, התנכלויות אלה מלוות בצעקות, הכפשות, בריונות, השפלה (באמצעות מילים או משימות). התנכלות זו עשויה להוביל למצבים קשים של חוסר שקט, נדודי שינה, ירידה בביטחון העצמי וחרדות ובמקרים קיצוניים אף התפרצות מחלות נפש ונכות נפשית. אז מתי תוכר הפגיעה הנפשית כתאונת עבודה? סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי כדי שאירוע תאונתי יוכר כתאונת עבודה צריכים להתקיים שני תנאים מצטברים: האחד - שהתאונה ארעה תוך כדי העבודה. השני - האירוע ארע עקב העבודה ו/או תנאי העבודה. כמובן שמדובר באירוע כזה שלא ניתן היה לצפותו מראש. כאמור, לא כל אירוע פתאומי המתרחש במקום העבודה יוצר אוטומטית עילת תביעה אלא רק במקרים בהם יוכח כי הפגיעה הינה תוצר של תנאי העבודה. חשוב לזכור כי במצבים כאלה של התנכלויות במקום העבודה, לא תמיד מדובר באירוע נקודתי וחולף, ופעמים רבות מדובר במצב מתמשך לעיתים אף במשך שנים. אולם פגיעות אלה אינן כלולות ברשימת מחלות המקצוע (רשימה סגורה) של הביטוח הלאומי ולכן במשך זמן רב חוק הביטוח הלאומי דווקא "פגע" באותם תובעים ולא ניתן להם פיצוי בגין פגיעות אלה. לאחרונה קבע בית הדין לעבודה כי במקרים קיצוניים יכול שהתנכלות זו תוכר כתאונת עבודה. בית הדין הכיר בהפרעות נפשיות, דיכאון ומניה דיפרסיה שעד כה לא זכו להכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונות עבודה המזכות את התובעים בפיצוי. במקרים אלה על התובע להוכיח שני דברים: ראשית, כי הפגיעה נגרמה במסגרת העבודה, שנית, כי הפגיעה ארעה באשמתו של המעביד (בכוונה או מרשלנות). יש לזכור כי המצב סבוך וקשה יותר כאשר מדובר במחלה נפשית כשלרוב לתובע היה סיכון להתפרצות המחלה ולכן יש צורך בדומה לדיני הנזיקין הרגילים להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין האירוע לפגיעה הנפשית. יש לציין כי ברגע שתוכר הפגיעה ע"י המוסד לביטוח לאומי, פתוחה בפני התובע וקלה יותר הדרך להגשת תביעת נזיקין נגד המעביד לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לו (זאת נוסף על סעדים המגיעים לו על פי חוקי העבודה). המידע המובא להלן, אינו תחליף לייעוץ משפטי ובכל מקרה מומלץ להתייעץ עם עורך דין הבקי בתחום הנזיקין טרם הגשת התביעה.

רשלנות מעביד​

מאת studio 14 • 29 Aug, 2023
התובעת, מורה במקצועה, פנתה למשרדנו לאחר שזו ירדה במדרגות בית הספר בו היא מלמדת ותוך כדי החליקה ושברה את רגלה. האם תוכל לתבוע את מעבידה? רבים סבורים כי כל אדם שנפגע בתאונת עבודה זכאי אוטומטית לפיצוי מחברת הביטוח של המעביד, האם אכן כך הדבר? לא כל פגיעה מזכה בפיצוי אוטומטי, על אף קיומה של 'פוליסת ביטוח חבות מעבידים'. כל מקרה ייבחן לגופו ובכל מקרה יש להוכיח עוולה שבצע המעביד, הן בדרך של הפרת חובה חקוקה והן בדרך של רשלנות. אז איך יודעים את מי תובעים ומתי? עובד שנפגע בתאונת עבודה רשאי תחילה לפנות למוסד לביטוח לאומי להכרה בתאונה כתאונת עבודה לקבלת דמי פגיעה וככל שנותרה נכות גם לתביעת נכות מעבודה. אם מדובר בתאונת דרכים, לא יוכל לתבוע את המעביד אלא רק את חברת הביטוח שמבטחת את הרכב בביטוח חובה.  שנית, יש לבחון האם המעביד התרשל במילוי חובתו. המעביד חב כלפי העובד בחובת זהירות מושגית וקונקרטית, כלומר, חלה עליו חובה לדאוג לשלומם וגופם של עובדיו. חובה זו כוללת בין היתר את החובה להבטיח סביבת עבודה מוגנת ובטוחה, ע"י הספקת אמצעי מיגון (משקפיים, קסדות, כפפות) ו/או מכשירים (רתמות, סולם תקין) שיש בהם להקל על העובד בביצוע עבודתו ולמנוע תאונה. כמו כן, על המעביד לדאוג ולפקח על דרך ביצוע העבודה באמצעות ממונים על הבטיחות ו/או מנהלי עבודה בעלי הכשירות והמיומנות הנדרשים לכך. כל זאת כמובן, תוך איתור ותיקון סכנות הנובעות מאופייה של העבודה. בנוסף, על המעביד להזהיר את העובד ולספק לו הדרכה בדבר הדרך לעבודה בטוחה ובאשר לסכנות הגלויות והסמויות הטמונות במקום העבודה ובשיטת העבודה. בהקשר זה על המעביד אף לקבוע נוהלי התנהגות ועבודה ברורים ומדויקים ולבצע ריענון לנהלים אלה באופן מספק ומקיף. פרט לכך, ישנם תקנות וחוקים המסדירים את חבותו של המעביד ונועדו לטובתו ולהגנתו של העובד, וכל סטייה והתעלמות מהם מהווה הפרת חובה חוקה שהינה עוולה בדיני הנזיקין הפרו חובות המוטלות עליהם על פי חיקוקים אשר נועדו לטובתו ו/או להגנתו של העובד, לדוגמא: פקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש), התש"ל – 1970; חוק ארגון הפיקוח על עבודה, תשי"ד – 1954 והתקנות שהוצאו מכוחו: תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים), התשמ"ד – 1984; תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על בטיחות), התשנ"ו – 1996, ועוד. מה לגבי אשם תורם? בתי המשפט נמנעים מלייחס לעובד אשם תורם, אלא במקרים חריגים, בהם העובד עצמו גרם ברשלנותו באופן ברור ובולט לעין לנזקיו הוא. בפסיקה נקבע כי כל עוד המעביד לא קיים את החובה המוטלת עליו כפי שפורטה לעיל ולא הבטיח שיטת עבודה בטוחה, לא ניתן לצפות מעובד נטילת יוזמה וקבלת החלטות במצבים ובמקומות מסוכנים ובלתי צפויים. בסופו של יום, ביהמ"ש מעמיד את שאלת הרשלנות ב- 3 מבחנים כפי שפורטו בפקודת הנזיקין (ס' 64(2)): מבחן האדם הסביר, מבחן האשמה ומבחן השכל הישר. במסגרת הדיון בוחן ביהמ"ש את נסיבות התאונה, הפרת החובה ע"י המעביד והאם לייחס לתובע אשם תורם. חשוב לדעת, שאף אם בסופו של דבר יהיה העובד זכאי לפיצוי בגין רשלנות המעביד, כל סכום שיקבל העובד מהמוסד לביטוח לאומי, יתקזז מסכומי הפיצויים אשר ייפסקו במסגרת התביעות שמוגשות נגד חברות הביטוח ו/או המעביד. המידע המובא להלן, אינו תחליף לייעוץ משפטי ובכל מקרה מומלץ להתייעץ עם עורך דין הבקי בתחום הנזיקין טרם הגשת התביעה.

תאונת עבודה, מחלת מקצוע, מיקרוטראומה​

29 Aug, 2023
רבקה קלדנית בבימ"ש מזה 26 שנים, הגיעה למשרדנו כשהיא סובלת מתסמונת של התעלה הקרפלית ומעוניינת שהמוסד לביטוח לאומי יכיר בה כנפגעת עבודה.  האם מדובר במחלת מקצוע, תאונת עבודה, או שמא במיקרוטראומה? אז בואו נעשה סדר חוק הביטוח הלאומי קובע כי פגיעה בעבודה יכולה להיות "תאונת עבודה" או "מחלת מקצוע". סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי, כדי שאירוע תאונתי יוכר כתאונת עבודה צריכים להתקיים שני תנאים מצטברים: האחד - שהתאונה ארעה תוך כדי העבודה. השני - האירוע ארע עקב העבודה ו/או תנאי העבודה. פגיעה בעבודה יכולה להיחשב גם כ "מחלת מקצוע" בתנאי שאותה מחלה מופיעה ברשימת המחלות המופיעה בתקנות הביטוח הלאומי. יש להדגיש כי רשימה זו היא רשימה סגורה, על כן רק מחלות שצויינו מפורשות בתקנות יוכרו כמחלות מקצוע. תנאי נוסף הנדרש מהעובד הטוען למחלת מקצוע הינו להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין תנאי העבודה למחלה ממנה סובל התובע. ויודגש, כי אף אם יוכח הקשר הסיבתי בין המחלה לתנאי העבודה, אולם המחלה אינה מופיעה ברשימה הסגורה המופיעה בתקנות המוסד לביטוח לאומי, לא תוכר המחלה כ"מחלת מקצוע". מחלות מקצוע המוכרות והנפוצות ביותר נחלקות למספר קטגוריות: מחלות הנגרמות על ידי גורמים פיזיקליים ומכניים כגון, ירוד, לבננת, סרטן עור, נמק אספטי, שיתוק עצבים, מחלות גפיים, בורסיטיס, דלקת פרק היד (תסמונת תעלה קרפלית), מחלות הנגרמות על ידי גורמים ביולוגיים כגון אנקילוסטומיאזיס, ברוצלוזיס, גחלת, הפטיטיס בי, כלבת, לפטוספירוזיס, צפדת, ריאת החקלאים, שחפת, שיתוק ילדים (פוליו), ועוד. מחלות הנגרמות על ידי גורמים כימיים כגון אסבסט, סיליקון, אלרגיה, קדחת המתכות, פיברוזיס של ריאות, דלקות עור, התייכבות מחמת חומצה, צהבת כתוצאה של הרעלה, ועוד. מחלות הנגרמות כתוצאה של הרעלות על ידי יסודות כימיים כגון גפרית, ברום, חנקן, כלור, ניקל, ציאניד, עופרת ועוד. רשימת מחלות המקצוע מתעדכנת מעת לעת ועל כן התנאי השלישי הינו כי המחלה פרצה בזמן בו היא הייתה מוכרת כמחלת מקצוע על פי התקנות. רק לאחר התקיימות שלושת התנאים הללו, תוכר פגיעתו של נפגע בעבודה כמחלת מקצוע. מיקרוטראומה ישנם מצבים בהם אדם חלה עקב עבודתו אולם מחלתו אינה מוכרת כאירוע תאונתי או אינה נופלת בגדר מחלות המקצוע המופיעות ברשימה. על כן, פסקי הדין של בית הדין לעבודה יצרו את המונח "מיקרוטראומה" שמשמעותו גרימת נזק גופני כתוצאה מפגיעות זעירות חוזרות ונשנות באיבר מסוים לאורך זמן ממושך. יש המכנים זאת כ"טפטוף מים בסלע" עד להיווצרות חור בסופו של דבר. במצבים אלה על העובד הטוען למיקרוטראומה להוכיח כי נדרש לבצע פעולות מסוימות באופן קבוע במשך תקופה ממושכת אשר הובילו לנזקים כרוניים עד כדי היווצרותה של נכות. כך למשל קלדנית המקלידה שעות רבות מול המחשב והסובלת מתסמונת התעלה הקרפלית (CTS) תוכל להחשב כנפגעת עבודה בשל מיקרוטראומה. יש לציין כי המוסד לביטוח לאומי לרוב אינו נוטה לקבל "בקלות" תביעות למיקרוטראומה ועל כן, כאשר תביעה שהוגשה לפקיד התביעות נדחתה עוד בטרם העברת התיק לוועדה רפואית, יש לערער לבית הדין לעבודה בצרוף חוות דעת רפואית של מומחה בתחום הפגיעה, המצביעה על הקשר סיבתי בין הפעולות החוזרות ונשנות במהלך העבודה ובין הנזק שנגרם . טרם הפנייה הראשונית לביטוח לאומי מומלץ מאוד להתייעץ עם עו"ד המתמחה בתחום נפגעי העבודה כיון שיש לכך חשיבות רבה בהצלחת התביעה. המידע המובא להלן, אינו תחליף לייעוץ משפטי ובכל מקרה מומלץ להתייעץ עם עורך דין הבקי בתחום הנזיקין טרם הגשת התביעה.
Share by: