מירב אשל משרד עו"ד

ניהול הליך משפטי הינו מאבק מורכב, ארוך (יכול להימשך אף מספר שנים) ולעיתים קרובות גם יקר יחסית, כאשר תוצאות ההליך אינן וודאיות ואינן ידועות מראש, ולרוב יש צד מפסיד וצד מנצח.

נוסף לכך העומס המוטל על בתי המשפט הביא את המחוקק בשנת 1992 לתקן את חוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד (1984) ולהסדיר בחוק את הליך הגישור, כך שרק תיקים שאינם מתאימים לגישור מבחינה משפטית ועובדתית או בעלי חשיבות ציבורית ינותבו לבית המשפט.

תביעות נזיקין, בעיקר תביעות רשלנות רפואית, הן תביעות מורכבות וסבוכות היכולות להימשך זמן רב בשל העומס על בתי המשפט. כמו כן, פעמים רבות התובע נקלע למצב בו הוא נותר ללא הכנסה ולכן בנסיבות אלה, יתקשה לנהל הליך משפטי ארוך עד לקבלת פיצוי הולם. במקרים אלה, דווקא הליך של גישור יכול להיות מהיר, זול ומתאים יותר.

לרוב, בית המשפט הוא שמפנה את הצדדים להליך הגישור. מדובר בהליך וולנטרי אלטרנטיבי והדבר תלוי בהסכמת הצדדים. כמובן, שללא הסכמת שני הצדדים לא ניתן יהיה לקיים גישור ולא ניתן לכפות על בעל דין לפנות לגישור.

עד לקבלת תוצאות הליך הגישור ההליך המשפטי מעוכב.



גישור מהו?

סעיף 79ג(א) ל מגדיר גישור כ"הליך שבו נועד מגשר עם בעלי הדין, כדי להביאם לידי הסכמה ליישוב הסכסוך, מבלי שיש בידו סמכות להכריע בו."

במסגרת ההליך מתקיימים שני אלמנטים מרכזיים: האחד מו"מ בין הצדדים באמצעות מגשר והשני הסכמת הצדדים.

מיהו המגשר ?

המגשר הינו גורם נייטרלי, שתפקידו מוגדר בחוק והוא לסייע לצדדים להגיע להסכמה על יישוב הסכסוך ביניהם וזאת תוך ניהול משא ומתן חופשי. החוק מוסיף וקובע כי על המגשר לפעול בהגינות, תום לב וללא משוא פנים, להימנע מלייעץ לצדדים בכל תחום שאינו במסגרת תחום הגישור, וכן לשמור על חיסיון המידע המובא לפניו.

כיצד מתנהל הליך הגישור?

החומר הרלבנטי לתביעה, כתבי הטענות, חוות הדעת וכל חומר אחר מועברים לידי המגשר טרם פגישת הגישור. בתביעות נזיקין הגישור מתנהל ע"י עורכי הדין, כאשר בעלי הדין (התובעים והנתבעים) רשאים להשתתף בגישור ככל שהינם חפצים בכך.

כאשר הליך הגישור נעשה טרם הגשת התביעה, לרוב, הצדדים אינם מיוצגים ואז יצטרכו להופיע בעצמם בפני המגשר. 

במהלך הגישור כל אחד מהצדדים מציג את טיעוניו בפני הצד השני והמגשר. בהמשך מנהל המגשר שיחות פרטיות עם כל אחד מהצדדים בנפרד. המידע הנמסר בשיחות הפרטיות הינו חסוי מפני הצד השני. היתרון בכך הוא שכל אחד מהצדדים יכול לחשוף בפני המגשר את שיקוליו מבלי להסתכן בכך שהדבר ישמש נגדו לרעה.

לאחר השיחות הנפרדות מציג המגשר לצדדים את הצעתו ונותן להם שהות להשיב עמדתם. לעיתים בתיקי רשלנות רפואית נדרשת הסכמה של הנתבעת והמבטחת ולעיתים נדרשת לנתבעים שהות להשיב עמדתם. במקרים כאלה, ניתן לבקש אורכה מבית המשפט לחידוש ההליך. 

במידה ויש הסכמה של הצדדים להצעת המגשר, מגישים את הסדר הגישור לבית המשפט לתת לו תוקף של פסק דין. כאשר אין הסכמה, פונים הצדדים לבית המשפט לחידוש ההליך.

חשוב לציין כי הצעת המגשר וכן כל הנאמר בגישור הינו חסוי ואין להביאו בפני השופט ואף לא ניתן לעשות שימוש בהמשך ההליך המשפטי במידע שהובא לידי הצדדים במהלך הגישור.

רבים טועים לחשוב כי גישור הוא בוררות. הליך הבוררות הוא הליך עליו הסכימו הצדדים כאשר לרוב ההסכמה הינה לדוגמא במסגרת חתימת חוזה ביניהם כאשר קיימת תניית בוררות בחוזה ולא במסגרת הפניה ע"י בית משפט. פניה להליך של גישור הינה לרוב ע"י בית משפט והיא וולנטרית כאמור.

הכרעת הבורר הינה פסק דין והיא נועדה להכריע בסכסוך. בית המשפט יהא רשאי להתערב רק במקרים מיוחדים המפורטים בחוק (רשימה סגורה), בעוד תפקיד המגשר הינו לסייע לצדדים להגיע להסדר והצעתו הינה בגדר הצעה בלבד והצדדים רשאים להסכים או לסרב להצעה.

בהליך הגישור אין מנצח-מפסיד, אלא יש הסכמה של הצדדים, וכל צד מרגיש שהוא מעט מפסיד חלק מדרישותיו, אולם מרוויח את וודאות התוצאה. הדבר מבטיח העדר יריבות והידברות בין הצדדים ככתוב במסכת סנהדרין "כל מקום שיש אמת, אין שלום. וכל מקום שיש שלום, אין משפט. ואיזהו משפט אמת? – שיש בו שלום. הוי אומר זה הביצוע" (תוספתא, מסכת סנהדרין, א, ג).

המידע המובא להלן, אינו תחליף לייעוץ משפטי ובכל מקרה מומלץ להתייעץ עם עורך דין הבקי בתחום הנזיקין טרם הגשת התביעה.​