מירב אשל משרד עו"ד

דיני הנזיקין נועדו להגן על זכויות שנפגעו כתוצאה מהפרת חובה. אותה הפרה עלולה אף לגרום נזק לגוף או לרכוש. לרוב הסעד בגין הפרה זו הינו פיצוי שניתן לניזוק (הנפגע) כאשר לא ניתן להשיב את המצב לקדמותו.

כולנו מכירים את תחום נזקי הרכוש (רכב, ליקוי בניה ועוד) ותחום נזקי הגוף (רשלנות רפואית, תאונות דרכים וכדומה), אולם קיים סוג נוסף של עוולות, המכונות עוולות פרטיקולריות. בעוולות אלה המופיעות בפקודת הנזיקין, קבע המחוקק רשימה של תנאים אשר בהעדרם לא תקום עילת תביעה, ואז לא נוכל לתבוע.

עוולת התקיפה: עוולה זו אינה דורשת הוכחת נזק, אלא קיומם של שלושה תנאים מצטברים: שימוש בכוח, שלא בהסכמה ובכוונה. עוולת התקיפה מתייחסת לגוף בלבד ואינה יכולה לשמש כהגנה על רכוש. כאשר מדברים על תקיפה, אין הכרח כי יתקיים מגע פיזי עם התוקף, למשל שיסוי כלב, אלימות מילולית ועוד. נטל ההוכחה במקרה של תקיפה מוטל על התובע.

כליאת שווא: הכוונה לשלילת חירותו של אדם, שלא כדין, לפרק זמן כלשהו, באמצעים פיזיים או ע"י הופעה כבעל סמכות. חשוב לדעת שלא כל שלילת חירות ע"י בעל סמכות, תהווה עילה לתביעה אלא רק כאשר מדובר בהטעיית הכלוא (הנפגע) בדבר הסמכות לכפות את שלילת החירות, לדוגמא התחזות לשוטר או מעצר שלא בסמכות.

הסגת גבול במקרקעין: כניסה למקרקעין שלא כדין או גרימת נזק או הפרעה למקרקעין בידי אדם. הנזק או ההפרעה חייבים להיגרם דווקא ע"י מעשה אדם. כמובן שהנזק חייב להיות תוצאה ישירה של הסגת הגבול ולכן נדרש להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין הסגת הגבול לנזק. החזקה במקרקעין אינה מתייחסת רק לקרקע עצמה ולכן הסגת הגבול יכולה להיות גם בחלל שמעליה ובעומק שמתחת לשטח הקרקע.

ניתן לתבוע פיצוי כספי בגין הסגת גבול רק אם נגרם נזק ממוני. אם לא נגרם נזק ממוני ניתן לתבוע סעדים אחרים, כגון צו מניעה. 

מי שרשאי לתבוע הוא בעל המקרקעין או מי שמחזיק במקרקעין כלומר שוכר או מי שזכאי להימצא בדירה.

הסגת גבול במיטלטלין: על התובע להוכיח קיומו של אחד המעשים הבאים: האחד, כי המטלטלין היו בהחזקתו של אדם ונלקחו ע"י אדם אחר שלא כדין. המעשה האחר הוא מעשה שיש בו הפרעה אלימה במטלטלין הנמצאים בחזקתו של אדם אחר, לדוגמא פריצה לבית והשחתת הרכוש הנמצא בבית. גם כאן, על מנת לתבוע פיצוי בגין הסגת גבול במטלטלין, על התובע להוכיח שנגרם לו נזק ממון, כלומר הפסד של כסף או הוצאה ממשית הניתנת להערכה כספית.

מטרדים: דיני המטרדים מתרכזים בארבע עוולות:

מטרד ליחיד: כאשר אדם התופש מקרקעין, אינו מאפשר לאדם אחר שימוש סביר במקרקעין שלו זוהי עוולה. מדובר בהפרעה של ממש, כלומר הפרעה שהיא משמעותית ומוחשית. בתי המשפט קבעו כי פליטת גזים ורעש, הפעלת גן ילדים בחצר משותפת ללא היתר ועוד הם מסוג ההפרעות שיכולים להעניק זכות תביעה.

יש להוכיח כי לאותו אדם נגרם נזק כלשהו ולא רק נזק ממוני לדוגמא אובדן הנאה, אובדן נוחות ועוד.

חשוב לדעת כי התובע חייב להיות בעל אינטרס או בעל זכות כלשהי במקרקעין אולם אינו חייב להיות בעל המקרקעין.

הסעדים אותם ניתן לתבוע הם צו מניעה ופיצוי כספי, כאשר פיצוי כספי ניתן רק כאשר הנזק הוא תוצאה ישירה של ההפרעה.

מטרד לציבור: נדרשים שני תנאים מצטברים: התנאי הראשון הינו ביצוע מעשה שאינו כדין או מחדל מחובה משפטית, כלומר מדובר בהפרת חובה המופיעה בחוק כלשהו. התנאי השני קובע, כי על המעשה להיות מסכן חיים, בטיחות, בריאות נוחות או רכוש של הציבור. מי שרשאי לתבוע בגין מטרד לציבור הוא היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו לשם מתן ציווי וכן אדם שנגרם לו בגין המטרד נזק ממוני.

הפרעה לאור השמש: החוק קובע קיומם של שלושה יסודות: מניעה מכמות סבירה של אור שמש, כשהמניעה נמנעת מבעל המקרקעין או התופס בהם וזאת לאחר שהבעלים או התופס נהנה מהם 15 שנה לפחות. יש להדגיש כי מדובר על מניעת אור השמש ולא חום השמש.

מניעת תמיכה במקרקעין : כאשר ישנם מקרקעין מסוימים המהווים תמיכה למקרקעין סמוכים, לדוגמא פגיעה בקיר תומך, כאשר המזיק עשה פעולה השוללת את התמיכה.

חשוב לדעת כי הגשת תביעה בגין עוולה אחת אינה מונעת הגשת תביעה בגין עוולה אחרת.

לאחרונה הוגשו תביעה במשרדנו, אחת מהן בגין הפעלת גן ילדים בחצר משותפת ללא היתר במשך מספר שנים. התובעים תבעו את שכנם הן בגין הרווחים ששלשל לכיסו בגין השכרת החצר המשותפת והן בגין אובדן הנאה ואובדן שימוש בנכס בעבר.

משרדנו משלב את תחום נזקי הגוף בתחום הנזיקי שפורט לעיל ומוגשות תביעות רבות בעניינים אלו וכן בעניינים נוספים כדוגמת ליקויי בניה ונזקים עקב חריגות בנייה.

המידע המובא להלן, אינו תחליף לייעוץ משפטי ובכל מקרה מומלץ להתייעץ עם עורך דין הבקי בתחום הנזיקין טרם הגשת התביעה.