מירב אשל משרד עו"ד

רשלנות רפואית הינה מתן טיפול רפואי, תוך חריגה מסטנדרט רפואי מקובל והפרת חובת הזהירות המוטלת על נותן הטיפול (רופא) בצידו נגרם נזק למקבל הטיפול (חולה) ועל כך זכאי הוא לקבל פיצוי מהמזיק.

כדי להגיש תביעה ברשלנות רפואית יש צורך בהתקיימות שלושה תנאים מצטברים: הפרת חובת הזהירות, גרם נזק וקשר סיבתי בין הפרת החובה לנזק.

ישנם מצבים בהם עומדת לתובע עילת תביעה נוספת, היכולה להתגבש אף אם הטיפול הרפואי שניתן לא חרג מהסטנדרט הרפואי המקובל. עילה זו נקראת "הסכמה מדעת", והיא קבועה בסעיף 13 לחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996, וכן בחוזרי מנהל הרפואה של משרד הבריאות (חוזר מס' 23/2010). על פי דוקטרינה זו על התובע לתת הסכמתו מדעת לטיפול הרפואי מתוך הבנה, ולאחר שקבל והבין את ההסברים הנדרשים לקבלת ההסכמה ולא רק מתן הסכמה טכנית שהינה פרוצדורלית בלבד (חתימה על טופס ההסכמה לביצוע הפעולה).

במצב כזה על התובע נטל ההוכחה כי אילו קיבל הסברים נאותים, וידע מהם הסיכונים הכרוכים בטיפול רפואי זה, סביר כי היה שוקל מחדש את מהות הטיפול הרפואי שהוצע ובהתאם לכך מקבל החלטה האם לבצעו או לא. חשוב לזכור כי אין מדובר בטיפולים מצילי חיים, אלא בטיפולים בהם קיימת אופציה טיפולית חלופית, ניתוחים אלקטיביים או ניתוחים קוסמטיים.

המבחן שאומץ ע"י בתי המשפט הינו מבחן משולב הבוחן מה היה עושה המטופל הספציפי (התובע) תוך הפעלת מבחן ההיגיון והשכל הישר ותוך התחשבות בסוג הניתוח, מידת הנחיצות, הסיכונים וסיכויי ההצלחה. ולכן, גם אם טרם הניתוח חתם התובע על טופס ההסכמה, הרי שטופס זה לכשעצמו אינו מספק על מנת לדחות עילת תביעה זו, וביהמ"ש בודק מהם ההסברים שניתנו או לא ניתנו לתובע.

עילת תביעה נוספת שהינה יציר פסיקה ומקורה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו (ללא בסיס חוקי ספציפי) הינה "פגיעה באוטונומיה" והיא קיימת במקרים בהם לא ניתן להוכיח את הקשר הסיבתי לנזק, כפי שקיים בעילת "הסכמה מדעת", ויכולה להתקיים אף אם עילת "הסכמה מדעת לא מתקבלת.

פגיעה באוטונומיה הינה עילה עצמאית שמטרתה לפצות את התובע רק בגין כך שלא קבל הסברים, אף אם לא היו להסברים אלה השפעה מעשית על קבלת ההחלטות בנוגע לטיפול הרפואי הספציפי. כמו כן אין מטרתה של עילה זו לפצות את התובע על מלוא נזקיו או החזרת המצב לקדמותו כפי שקיים בבסיס דיני הנזיקין, אלא פיצוי על הפגיעה באוטונומיה שלו בגין עצם הפגיעה האסורה בגופו בגין אי מתן הסברים אודות הטיפול הרפואי.

עילה זו נדונה לראשונה בפס"ד דעקה (ע"א 2781/93 דעקה נ' בית חולים כרמל) שם הוכנסה אישה לניתוח בכף רגלה, ובמהלך ההכנה לניתוח עלה חשש לגידול בכתף, תוך כדי הרדמה היא הוחתמה על הסכמה לביופסיה ובמהלך הביופסיה נגרם לה נזק. שם קבע השופט אור ראש נזק חדש, המייתר את הצורך בהוכחת הקשר הסיבתי בין ההתרשלות שמקורה באי קבלת הסכמה מדעת לנזק וקובע כי הנזק עצמו הוא פגיעה באוטונומיה ופסק לתובעת 15,000 ש"ח.

בשנים האחרונות הולכת וגוברת נטיית בתי המשפט לפסוק סכומים משמעותיים בגין פגיעה באוטונומיה והסכומים עשויים להגיע אף לפיצוי של 250,000 ₪ בגין עילה זו בלבד.

המידע המובא להלן, אינו תחליף לייעוץ משפטי ובכל מקרה מומלץ להתייעץ עם עורך דין הבקי בתחום הנזיקין טרם הגשת התביעה.