מירב אשל משרד עו"ד

מזל טוב !! את בהריון ההתרגשות בשיאה, אבל הנה מספר דברים שחשוב לדעת.

לא אחת אנו נתקלים בסיפורים קשים על מומים שלא התגלו במהלך ההיריון או לידות שהסתבכו והותירו את התינוק והאם פגועים לשארית חייהם.

בניהול מעקב הריון ומעקב לידה ישנם שני מטופלים: האישה והעובר. שניהם משפיעים אחד על השני ועל כן קיימת חשיבות רבה למעקב רפואי נכון ומסודר ועל האישה ובוודאי על הרופא לגלות ערנות רבה לכל שינוי. 

אז מתי בעצם נדע כי הייתה רשלנות רפואית?

אי הפניה לבדיקות מתאימות במהלך ההיריון. כאמור, במהלך ההיריון נדרשת האישה לבצע מספר רב של בדיקות ובכללן: בדיקות גנטיות, שקיפות עורפית חלבון עוברי, סקירת מערכות ועוד. חשוב לדעת שלא כל הבדיקות ממומנות ע"י הקופה ועל כן על הרופא המטפל חלה חובה ליידע את האישה ולהסביר לה על כל היצע הבדיקות הקיים, לרבות אלו אשר ניתן לבצען באופן פרטי. רוב הבדיקות מבוצעות בשבועות מסוימים ועל כן יש חשיבות רבה לשבוע ההיריון ולביצוע הבדיקה במועד.

אי הפניה לבדיקות אלה במועד או אי פענוח נכון של ממצאי הבדיקה, למשל, היקף ראש קטן או גדול, אשר לא זוהה, או אי הפניה לבדיקת מי שפיר בעקבות תוצאה לא תקינה בבדיקת החלבון העוברי היא רשלנות רפואית העלולה להוביל לעיתים למומים קשים אצל היילוד (פיגור שכלי, תסמונת דאון).

אי אבחון של מומים בעובר בבדיקת אולטרה סאונד. ההמלצה הידועה היא לבצע 3 בדיקות אולטרסאונד במהלך ההיריון. כאשר באחת הבדיקות הללו מופיע ממצא חריג, על הרופא המטפל מוטלת החובה להפנות לבדיקות מקיפות יותר (סקירה מורחבת, ייעוץ גנטי ועוד).

חשוב לדעת שכאשר ההיריון מתנהל כשורה, קופת החולים מספקת סקירות בסיסיות בלבד, וניתן ואף רצוי לבצע סקירת מערכות מורחבת באופן פרטי שמטרתה לזהות מומים ולבדוק איברים שלא נבדקו במהלך הסקירה הבסיסית (גפיים, פנים ועוד).

כאשר הרופא אינו מיידע את האישה בדבר קיומן של הבדיקות הללו ובסופו של דבר נולד תינוק עם מום שניתן היה לאבחנו בסקירת מערכות, הרי שמדובר ברשלנות רפואית, בגינה ניתן לתבוע.

רשלנות באי הפניה לבדיקות סקר גנטי. בכל תכנון הריון על הרופא להסביר לאישה על קיומן של בדיקות סקר גנטיות. אף אם מדובר בהריון שני ושלישי ובוצעו בעבר בדיקות סקר, על הרופא לעדכן כי קיימות בדיקות סקר חדשות ובמידת הצורך לבצע בדיקות אלה טרם ההיריון.

ישנם מצבים המחייבים הפניה לייעוץ גנטי למשל אם ישנו ילד נוסף הסובל ממחלה גנטית או מום, נישואי קרובים ועוד.

לעיתים ההפניה לייעוץ גנטי עשויה להתעורר דווקא במהלך ההיריון לאור ממצאי בדיקות שבוצעו (מום שהתגלה בסקירת המערכות). אי הפניה לבדיקות סקר כנדרש ואי יידוע האישה בדבר קיומן של בדיקות אלה מקימות עילת תביעה בגין רשלנות רפואית נגד הרופא המטפל או נגד קופת החולים.

רשלנות במהלך הלידה. רשלנות רפואית יכולה להתבטא לא רק במהלך מעקב ההיריון אלא גם במהלך הלידה עצמה. הערכה לא נכונה של משקל העובר כאשר מדובר בעובר גדול (מעל 4 קילו) בשילוב עם נתונים אימהיים נוספים, עשויה להוביל למצב של כליאת כתפיים – זהו מצב בו הראש יוצא, אך הכתף נתקעת בתעלת הלידה ויכול להתבטא בסיבוכים לאם הכוללים בין היתר קרע בפירנאום, וסיבוכים קריטיים לעובר, כגון: פגיעה עצבית במקלעת עצבי הזרוע (Erb's palsy), שברים בקלביקולה (עצם הבריח) ולעיתים אף תשניק לידתי.

מצב נוסף היכול להתפרש כרשלנות רפואית הינו אי ביצוע ניתוח קיסרי במועד. מצוקה עוברית המתבטאת במוניטור מחייבת במקרים מסוימים ביצוע ניתוח קיסרי דחוף לחילוץ העובר. עיכוב בהחלטה על הניתוח או עיכוב בביצוע יכולים להיות הרי אסון ולהביא לתוצאות קשות כגון, שאיפת מקוניום, שיתוק מוחין ולעיתים אף מוות.

במהלך ההיריון מומלץ להיות עם אצבע על הדופק, לשאול את כל השאלות וכמובן לבצע את הבדיקות אליהן הפנה הרופא המטפל. אמנם האחריות המלאה מוטלת על הרופא הן לגבי המעקב והן לגבי היידוע אודות הבדיקות הקיימות, אך מומלץ כי המטופלת תהיה שותפה מלאה ותגלה ערנות בכל הנוגע למעקב ההיריון והלידה.

כמו כן, חשוב מאוד לשמור את תיק מעקב ההיריון וכן את דיסק סקירות המערכות גם לאחר הלידה. מסמכים אלה הינם כלי חשוב עבור עורך הדין העוסק בתחום הרשלנות הרפואית להוכחת התביעה.

המידע המובא להלן, אינו תחליף לייעוץ משפטי ובכל מקרה מומלץ להתייעץ עם עורך דין הבקי בתחום הנזיקין טרם הגשת התביעה.