מירב אשל משרד עו"ד

מהי תסמונת התעלה הקרפלית?

תסמונת התעלה הקרפלית (Carpal Tunnel Syndrome – CTS) מתבטאת לרוב בכאבים בכף היד, זרמים, תחושת נימול ורדימות, ואף קושי באחיזת חפצים עד כדי כך שעלולים ליפול מהיד. הכאב לרוב הוא באזור כף היד אך יכול להקרין אף לאזור הכתפיים.

התסמונת נגרמת כתוצאה מלחץ על העצב המדיאני באיזור שורש כף היד. העצב המדיאני עובר דרך התעלה הקרפלית (שהיא תעלה צרה יחסית) לכף היד וכל עליית לחץ בתעלה, העלולה להיווצר כתוצאה מהיצרות התעלה (נפיחות כתוצאה מדלקת מקומית) גורמת לפגיעה בעצב ולתופעות שפורטו לעיל.

אבחון המחלה נעשה באמצעות בדיקה אלקטרודיאגנוסטית של העצב המדיאני (EMG). זוהי בדיקת הולכה עצבית שמודדת את הפעילות החשמלית המתרחשת בשריר בתגובה לגירוי של העצב. יש מצבים בהם נדרשות בדיקות נוספות למשל בדיקת MRI של עמוד שדרה צווארי על מנת לשלול מחלות של עמוד שדרה העלולות לגרום לתופעות דומות.

חוק הביטוח הלאומי

סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי התשנ"ה – 1995 מגדיר פגיעה בעבודה כ'תאונת עבודה' או 'מחלת מקצוע'. 

הסעיף מגדיר מחלת מקצוע כ"מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות לפי סעיף 85 והוא חלה בה, בהיותה קבועה כמחלת מקצוע, עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - עקב עיסוקו במשלח ידו".

כלומר, בהתאם לאמור בסעיף, מחלת מקצוע הינה אחת המחלות המפורטות בתוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-1954. על מנת שהביטוח הלאומי יכיר בפגיעה כמחלת מקצוע נדרש בנוסף קיומם של מספר תנאים: ראשית, שהעובד חלה במחלה כאשר המחלה כבר היתה מוכרת כ'מחלת מקצוע' ושהעובד לקה במחלה עקב עבודתו ועיסוקו כמפורט בתקנות.

רשימת מחלות המקצוע הינה רשימה סגורה - כלומר רק מחלה המופיעה בתוספת השנייה לתקנות, תחשב כמחלת מקצוע.

CTS - מחלת מקצוע ?

בפריט 26 לחלק א' של התוספת השנייה לתקנות מפורט כדלקמן: "דלקת של גידים ותיקיהם או דלקת במקומות חיבור שרירים לעצמות, הכל בכף היד או במרפק". אולם המחלה תחשב כמחלת מקצוע אך ורק לגבי עובדים העוסקים ב"עבודות המחייבות תנועות חד גוניות של האצבעות, כף יד או מרפק, לפי הענין, החוזרות ונשנות, ברציפות".

תסמונת התעלה הקרפלית יכולה להיגרם גם מסיבות אחרות כגון סכרת, גנטיקה ועוד, שאינן קשורות דווקא עם אופי העבודה של התובע, לכן על התובע להוכיח כי עבודתו כוללת תנועות חד גוניות, חוזרות ונשנות, של האצבעות, כף היד או המרפק למשך תקופה רצופה. הכוונה לעובדים כגון, קלדניות, טכנאים, מרכיבים וכדומה.

ישנם עובדים, אשר אינם נכנסים להגדרה של סעיף 26 ולכן ניתן להוכיח מחלת מקצוע בהתאם למפורט בפריט 13 בחלק ב' לתוספת הקובע מחלה הכוללת "שיתוקים של עצבים פריפריים הנגרמים על ידי לחץ ממושך בעבודה הכרוכה בלחץ ממושך על העצב" שם נדרש להוכיח כי מדובר בעבודה הכרוכה בלחץ ממושך על העצב.

פריט נוסף הינו פריט 14 הקובע "מחלות עצמות, פרקים, שרירים, כלי דם או עצבים של הגפיים הנגרמות על ידי עבודה ממושכת במכשירים רוטטים" שם נדרשת כאמור עבודה ממושכת עם מכשירים רוטטים.

מה קורה אם העובד אינו נכנס באותה רשימה סגורה?

על מנת לאפשר לעובדים אשר מחלתם אינה מופיעה ברשימת מחלות המקצוע או אופי העבודה אינו בהתאם למפורט בתקנות, לתבוע בגין פגיעה בעבודה, קבע בית המשפט העליון (עב"ל 313/97 המוסד לבטוח לאומי נ' אשר יניב) את תורת המיקרוטראומה. המדברת על פגיעות זעירות אשר כל אחת מהן גרמה נזק זעיר, עד שהצטברות הנזקים הללו הביאו לנזק ממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע.

בעניין תסמונת התעלה הקרפלית קבע בית המשפט (דב"ע נד/0-155 דוד פור משה נ' המוסד לביטוח לאומי) כי התסמונת שכיחה יותר אצל עובדים העוסקים בעבודה הדורשת פעולות חוזרות של כיפוף ויישור הידיים משך זמן רב תוך הפעלת כח, עמידה לא נכונה ומכשירים רוטטים. כמו כן, קבע בית המשפט כי על מנת להוכיח מיקרוטראומה יש לברר: מתי הופיעו הסימנים של המחלה, מתי הסימנים נעלמים או פוחתים והאם מתגברים בעת עבודה ופוחתים בזמן מנוחה. בימ"ש אף הרחיב לאחרונה את מעגל העובדים הנכללים בהגדרה זו לעובדים הנדרשים בעבודתם לעבודה עם חומרים קפואים.

על מנת שעובד יוכל לממש זכויותיו מול הביטוח הלאומי, הוא נדרש להציג כראוי ובאופן נכון את התנאים שגרמו למחלה, החל מטופס התביעה ובהמשך בהופעה מול הוועדה הרפואית ועל כן קיימת חשיבות גבוהה לליווי משפטי ע"י עורך דין הבקי בתחום.

המידע המובא להלן, אינו תחליף לייעוץ משפטי ובכל מקרה מומלץ להתייעץ עם עורך דין הבקי בתחום הנזיקין טרם הגשת התביעה.