חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970 קובע, כי בכדי להיחשב כנפגע בפעולות איבה, על אדם להיות תושב ישראל, הנפגע בישראל ו/או באזור, או לחילופין, אזרח ישראלי הנפגע מחוץ לישראל ו/או לאזור, וטרם חלפה שנה מהיותו תושב ישראל. בנוסף, גם אדם הנכנס לישראל לפי אשרה או רישיון, יכול להיחשב כנפגע איבה אם הפגיעה הייתה בישראל.

בכדי להיחשב כנפגע פעולות איבה, יש לפנות לביטוח הלאומי ולקבל הכרה שכזו ע"י הרשות המאשרת. הרשות בוחנת את נסיבות האירוע, בצירוף האסמכתאות שנוספו לבקשה, והיא קובעת את ההכרה הראשונית בנפגע.

במידה והנפגע אינו כשיר לעבודה, בכפוף לאישור רפואי, הוא עשוי להיות זכאי לתט"ר (תגמול בתקופת הטיפול הרפואי, המגולם בתשלום פיצוי עבור תקופת אי הכושר לעבודה). זאת, בתנאי שאינו מקבל שכר (שיכול להיות משולם דרך ימי מחלה) או פיצוי נוסף. במידה ונפגע קצבה קודמת מהביטוח הלאומי, יקוזזו התשלומים מתשלום התט"ר.

עם התגבשות מצבו הרפואי היציב של הנפגע, הוא רשאי לפנות לביטוח הלאומי ולהגיש תביעה לקביעת דרגת נכות. התביעה תכלול את כל המסמכים הרפואיים של הנפגע, ואת כל סיפור המקרה ונסיבות האירוע שחווה, בין אם מדובר בנכות פיזית או נפשית שנותרה מהאירוע. עליו להתייצב בפני ועדה רפואית, שתעריך את נכותו ותקבע את שיעור הנכות שעתיד להיקבע לו, באופן זמני ו/או לצמיתות.