meraveshel-law

תאונות תלמידים

Tue, 29 Aug 2023 13:20:15 GMT

ביטוח תאונות אישיות תלמידים – כל מה שצריך לדעת

החופש הגדול הגיע ואיתו מתרחשות לא מעט תאונות. תאונות עלולות להתרחש בכל מקום, בין אם במסגרת הקייטנה בה שוהה הילד, בין אם במהלך פעילות בארץ ובין אם במהלך טיול בחו"ל ואפילו בבית.

כל התלמידים בגילאי 6-18 הלומדים במסגרת חינוכית של המדינה מבוטחים בביטוח תאונות אישיות לתלמידים. הביטוח חל על הילדים במשך 365 ימים בשנה, 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, כולל ימי חופשה, שבתות וחגים.

בהגדרה זו של תלמיד נכלל גם פעוט בן 3 ההולך לפעוטון המופעל על ידי הרשות המקומית וכן אוכלוסיית תלמידים בוגרת יותר כמו תלמידי ישיבה, וסטודנטים להוראה. תלמידים אלה ייחשבו תלמידים לצורך הביטוח עד גיל 45 בלבד.

יש לציין כי הפוליסה מכסה גם את ההורים כאשר הם לוקחים חלק בפעילות בית הספר, כגון: טיולים, טקסים ומסיבות.

על פי פוליסת הביטוח כדי שניתן יהיה לתבוע על פי פוליסה זו, יש צורך בקיומו של אירוע תאונתי. הפוליסה מגדירה אירוע תאונתי כ "אירוע פיזי, חיצוני, גלוי לעין, בלתי צפוי, הגורם להיזק גופני".

בפס"ד שניתן לאחרונה (תא (ראשל"צ) 45549-11-13 פלונית נ' כלל חברה לביטוח בע"מ) הכיר ביהמ"ש אף במכת שמש כתאונה, במקרה של נערה שלא שתתה מספיק במהלך שהותה בים ונפלה מספר שעות לאחר מכן בביתה.

ישנן תאונות אשר אינן מכוסות ע"י הביטוח. ביטוח תאונות אישיות אינו מכסה מקרים בהם הפגיעה נגרמה לנפגע במהלך תאונת דרכים, כתוצאה מפעולת איבה או מרשלנות רפואית. במקרים אלו, ניתן לתבוע פיצוי מכוח פוליסות (למשל ביטוח חובה) וחוקים אחרים.

חשוב לדעת שלא צריך כלל להוכיח רשלנות או אחריות כלשהי, ואולם צריך לזכור, כי מעבר לפיצוי שניתן לקבל במסגרת פוליסת תאונות אישיות, במידה שנמצאה רשלנות של המוסד הלימודי, למשל בעיה בטיחותית, חוסר פיקוח בחצר, או כל גורם שהוביל לנזק (מגרש משחקים לא תקני, מפגע בטיחותי במדרכה, בקניון וכו') ניתן לפנות באמצעות תביעה נפרדת כנגד הגורמים הרלוונטיים ובכך למעשה להגדיל את סכום הפיצוי בגין הפגיעה של הילד.

במקרים אלה, אין קיזוז על הסכומים אשר התקבלו לפי פוליסת תאונות אישיות תלמידים.

אבל, לא כל פציעה מזכה אוטומטית בפיצוי. הביטוח אינו מפצה בגין צלקות אסטטיות, אלא במקרים חריגים ובאישור וועדה מיוחדת. גם במקרה של מחלה או פגיעות שיניים, הביטוח אינו מחזיר הוצאות בגין טיפול רפואי, אולם במקרה של פגיעה בשיניים יש אפשרות לפנות לחברה שבהסדר לקבלת טיפול.

גובה הפיצוי לו זכאי התלמיד נקבע בהתאם לרמת הפגיעה והנכות הרפואית שנותרה במידה והינה בשיעור של 5% ומעלה הנגרמת עקב פגיעה חיצונית ואין זה משנה האם הוא אשם בתאונה או לא.

לדוגמא: במקרה של חלילה מוות - סכום של 150,750 ₪. במקרה של נכות מלאה (100%) וקבועה – סכום הביטוח הבסיסי 603,000 ₪ בתוספת מענק חומרה בשיעור של 50% מהסכום הבסיסי. בנכות חלקית וקבועה: הסכום מחושב על פי האחוזים מסכום הביטוח הבסיסי ובתנאי כאמור שהנכות שנותרה היא מעל 5%.

את התביעה חשוב להגיש סמוך לאירוע, ובכל מקרה לא יותר מ-3 שנים מיום התאונה. במקרה של קטין, יחושבו 3 השנים מיום הגעתו לגיל 18, כלומר עד גיל 21.

תביעות בגין תאונות תלמידים הנן נושא מורכב והתמודדות מול חברת הביטוח אינה קלה לכן ייעוץ משפטי יוכל להגדיל את הסיכוי לזכות במלוא הפיצוי אשר מגיע לכם או לילדכם ולוודא מיצוי מלוא זכויות התלמיד הנפגע.

דוגמאות לתיקים שטופלו במשרדנו:

נער בן 17 נפגע ברגלו בהיותו שחקן בקבוצת כדורגל בנבחרת הנוער. על פי מומחה בימ"ש נותרה לנער נכות צמיתה בשיעור של 15%, הוגשה תביעה לבימ"ש נגד שתי חברות ביטוח שונות, האחת ביטוח ספורטאים השנייה ביטוח תאונות אישיות, התקבל פיצוי כולל של 110,000 ₪.

מקרה אחר של ילד אשר נפל במהלך משחק כדורגל במגרש משחקים בצפת, בהיותו בן 8. הוגשה תביעת רשלנות נגד העירייה וכן תביעה נגד ביטוח תאונות אישיות. נפסק סכום כולל של 170,000 ₪ עבור 5% נכות צמיתה.

המידע המובא להלן, אינו תחליף לייעוץ משפטי ובכל מקרה מומלץ להתייעץ עם עורך דין הבקי בתחום הנזיקין טרם הגשת התביעה.

ייפוי כח מתמשך

Tue, 29 Aug 2023 13:17:20 GMT

כל אדם עלול למצוא עצמו חלילה במצב בו יאבד את צלילותו, ואז לא יהיה עוד מסוגל לקבל החלטות בהתאם לרצונו. מצב זה יכול להתרחש אם כתוצאה מתאונה, מחלות זקנה או מוגבלויות שונות העלולות לפגוע בכושר השיפוט.

בחודש אפריל 2016 נכנס לתוקפו תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית. במסגרת תיקון זה נקבע הסדר משפטי באמצעות 'ייפוי כח מתמשך', אשר נועד לאפשר לאדם לתכנן עתידו בעודו בחייו ובעודו צלול, וכל זאת באמצעות מינוי מיופה כוח אשר ייכנס בנעליו במצב בו לא יוכל עוד לקבל החלטות אם בשל מצב נפשי או בשל מצב שכלי.

מי יכול למנות מיופה כח?

כל אדם בגיר (מעל גיל 18), אשר מבין את מטרות והשלכות ייפוי הכח רשאי לקבוע מי הוא האדם שיקבל החלטות בעבורו ככל ולא יהיה מסוגל לקבל החלטות בעניינו. אדם זה ייקרא "ממנה" ובשעת החתימה על ייפוי הכח עליו להיות מסוגל לבטא את רצונו בצורה ברורה באופן שלא ישאיר מקום לפרשנויות.

לממנה ניתנת האפשרות לבטל את ייפוי הכח בכל עת שייבחר, כמו כן, ניתנת לו האפשרות להחליט באילו עניינים מבקש לתת ייפוי כח ויכול להחליט לתת ייפוי כח מתמשך לכלל ענייניו או לעניינים רכושיים בלבד, רפואיים וכדומה.

ניתן למנות מספר מיופי כח, אשר יפעלו במשותף, או שכל אחד מהם יהיה מיופה כח לתחום אחר, למשל אחד לרפואי והשני לענייני רכוש. ניתן ורצוי למנות מיופה כח חליפי במקרה שמיופה הכח לא יוכל למלא את תפקידו.

מי הוא מיופה הכח?

בין הממנה למיופה הכח קיימים לרוב יחסי אמון שמקורם בקרבה (הורים, ילדים, בני זוג) או מכח מקצועיותו של מיופה הכח (עו"ד, רו"ח).

ישנם אנשים אשר אינם יכולים להתמנות כמיופה כח:

אדם שמונה לו אפוטרופוס או שכבר קיים לגביו ייפוי כח מתמשך; עו"ד שהחתים על ייפוי הכח המתמשך או בעל מקצוע שהחתים על ייפוי כח רפואי; אדם שהוכרז פושט רגל ע"י בימ"ש ולא ניתן לו הפטר או שהינו לקוח מוגבל חמור ע"י בנק ישראל;מטפל רפואי בתשלום (למעט קרוב משפחה) או אדם המספק לממנה מקום מגורים בתשלום (למעט קרוב משפחה); אדם שכבר מונה כמיופה כח לשלושה אנשים (שאינם בני משפחה);

על מיופה הכח כמובן להסכים לייפוי הכח ועליו לחתום ולאשר בפני העורך דין העורך את ייפוי הכח המתמשך כי הבין את משמעות ייפוי הכח ואת ההנחיות המפורטות בו והוא מסכים לבצען עם כניסתו לתוקף של ייפוי הכח המתמשך.

באילו עניינים ניתן למנות ייפוי כח?

רצוי כי במסגרת ייפוי הכח יינתנו הוראות מקדימות מפורטות ככל שניתן בכל התחומים המהותיים בהתאם לרצונו של הממנה, אולם ניתן גם לקבוע הסדר גורף בו שיקול הדעת נתון במלואו למיופה הכח.

עניינים אישיים: עניינים המתייחסים לרווחה אישית של הממנה, מקום מגורים, עניינים חברתיים, תרבות וכדומה. בעניין זה נכללים גם עניינים רפואיים, אולם ניתן לערוך 'ייפוי כח מתמשך רפואי' לעניין רפואי בלבד.

עניינים רכושיים: כל הקשור בנכסים וכספים של הממנה.

מתי ייכנס לתוקף ?

מועד כניסתו לתוקף של ייפוי הכח המתמשך הינו לרוב במועד בו הממנה לא יוכל עוד להבין בדבר או לקבל החלטות בעצמו. חשוב לציין כי אין בכניסה לתוקף של ייפוי הכח כשלעצמה כדי לשלול את כשרותו המשפטית של האדם.

מיופה הכח, שהוא לרוב אדם המקורב לממנה כאמור, אמור לזהות טוב יותר מכל אדם אחר מתי מתחיל הממנה לאבד את כושרו לקבל החלטות.

מי רשאי לערוך ולחתום על ייפוי הכח ?

רק עורך דין שעבר הכשרה מקצועית מטעם האפוטרופוס הכללי רשאי לחתום ולערוך ייפוי כח מתמשך. כאשר מדובר בייפוי כח מתמשך רפואי בלבד, יכול הממנה לחתום גם בפני איש מקצוע, קרי רופא, אח מוסמך, עובד סוציאלי.

רשימת עורכי הדין הרשאיים לחתום על ייפוי הכח המתמשך מפורסמת ע"י משרד המשפטים והרשימה מתעדכנת מעת לעת.

את הייפוי כח המתמשך יש להפקיד בהפקדה מקוונת בלבד במרשם האפוטרופוס הכללי.

על מנת לאפשר יישום ייפוי הכוח ברגע האמת, יש להודיע לכל הגורמים הרלבנטיים אודות קיומו של ייפוי הכח (למשל קרובי המשפחה של הממנה) עם קבלת אישור ההפקדה מהאפוטרופוס הכללי.

מה עלות ההפקדה?

הפקדת ייפוי הכח המתמשך אינה כרוכה בתשלום, למעט שכר הטרחה של עוה"ד אשר ייקבע בהתאם לנסיבותיו האישיות של הממנה.

לסיכום:

על מנת להבטיח את עתידך ולוודא כי ההחלטות בעניינך מתקבלות בהתאם לרצונך ולבקשתך, חשוב מאוד לערוך עוד היום ייפוי כח מת. בשעת עריכת ייפוי הכח חשוב לפרט בפני עורך הדין את רצונותיך, העדפותיך וכדאי לקיים את הפגישה הראשונה באופן פרטי (ללא נוכחות המיופה כח) על מנת לאפשר לך לבטא את רצונותיך באופן חופשי.

עו"ד מירב אשל, בעלת תואר שני בגרונטולוגיה (לימודי זקנה) הוסמכה ע"י האפוטרופוס הכללי לערוך ולחתום על ייפוי כח מתמשך והינך מוזמן לפנות למשרדנו לצורך ייעוץ ועריכת ייפוי כח.

המידע המובא להלן, אינו תחליף לייעוץ משפטי ובכל מקרה מומלץ להתייעץ עם עורך דין הבקי והמוסמך בתחום עריכת ייפוי כח.

תסמונת התעלה הקרפלית

Tue, 29 Aug 2023 13:13:20 GMT

מהי תסמונת התעלה הקרפלית?

תסמונת התעלה הקרפלית (Carpal Tunnel Syndrome – CTS) מתבטאת לרוב בכאבים בכף היד, זרמים, תחושת נימול ורדימות, ואף קושי באחיזת חפצים עד כדי כך שעלולים ליפול מהיד. הכאב לרוב הוא באזור כף היד אך יכול להקרין אף לאזור הכתפיים.

התסמונת נגרמת כתוצאה מלחץ על העצב המדיאני באיזור שורש כף היד. העצב המדיאני עובר דרך התעלה הקרפלית (שהיא תעלה צרה יחסית) לכף היד וכל עליית לחץ בתעלה, העלולה להיווצר כתוצאה מהיצרות התעלה (נפיחות כתוצאה מדלקת מקומית) גורמת לפגיעה בעצב ולתופעות שפורטו לעיל.

אבחון המחלה נעשה באמצעות בדיקה אלקטרודיאגנוסטית של העצב המדיאני (EMG). זוהי בדיקת הולכה עצבית שמודדת את הפעילות החשמלית המתרחשת בשריר בתגובה לגירוי של העצב. יש מצבים בהם נדרשות בדיקות נוספות למשל בדיקת MRI של עמוד שדרה צווארי על מנת לשלול מחלות של עמוד שדרה העלולות לגרום לתופעות דומות.

חוק הביטוח הלאומי

סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי התשנ"ה – 1995 מגדיר פגיעה בעבודה כ'תאונת עבודה' או 'מחלת מקצוע'.

הסעיף מגדיר מחלת מקצוע כ"מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות לפי סעיף 85 והוא חלה בה, בהיותה קבועה כמחלת מקצוע, עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - עקב עיסוקו במשלח ידו".

כלומר, בהתאם לאמור בסעיף, מחלת מקצוע הינה אחת המחלות המפורטות בתוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-1954. על מנת שהביטוח הלאומי יכיר בפגיעה כמחלת מקצוע נדרש בנוסף קיומם של מספר תנאים: ראשית, שהעובד חלה במחלה כאשר המחלה כבר היתה מוכרת כ'מחלת מקצוע' ושהעובד לקה במחלה עקב עבודתו ועיסוקו כמפורט בתקנות.

רשימת מחלות המקצוע הינה רשימה סגורה - כלומר רק מחלה המופיעה בתוספת השנייה לתקנות, תחשב כמחלת מקצוע.

CTS - מחלת מקצוע ?

בפריט 26 לחלק א' של התוספת השנייה לתקנות מפורט כדלקמן: "דלקת של גידים ותיקיהם או דלקת במקומות חיבור שרירים לעצמות, הכל בכף היד או במרפק". אולם המחלה תחשב כמחלת מקצוע אך ורק לגבי עובדים העוסקים ב"עבודות המחייבות תנועות חד גוניות של האצבעות, כף יד או מרפק, לפי הענין, החוזרות ונשנות, ברציפות".

תסמונת התעלה הקרפלית יכולה להיגרם גם מסיבות אחרות כגון סכרת, גנטיקה ועוד, שאינן קשורות דווקא עם אופי העבודה של התובע, לכן על התובע להוכיח כי עבודתו כוללת תנועות חד גוניות, חוזרות ונשנות, של האצבעות, כף היד או המרפק למשך תקופה רצופה. הכוונה לעובדים כגון, קלדניות, טכנאים, מרכיבים וכדומה.

ישנם עובדים, אשר אינם נכנסים להגדרה של סעיף 26 ולכן ניתן להוכיח מחלת מקצוע בהתאם למפורט בפריט 13 בחלק ב' לתוספת הקובע מחלה הכוללת "שיתוקים של עצבים פריפריים הנגרמים על ידי לחץ ממושך בעבודה הכרוכה בלחץ ממושך על העצב" שם נדרש להוכיח כי מדובר בעבודה הכרוכה בלחץ ממושך על העצב.

פריט נוסף הינו פריט 14 הקובע "מחלות עצמות, פרקים, שרירים, כלי דם או עצבים של הגפיים הנגרמות על ידי עבודה ממושכת במכשירים רוטטים" שם נדרשת כאמור עבודה ממושכת עם מכשירים רוטטים.

מה קורה אם העובד אינו נכנס באותה רשימה סגורה?

על מנת לאפשר לעובדים אשר מחלתם אינה מופיעה ברשימת מחלות המקצוע או אופי העבודה אינו בהתאם למפורט בתקנות, לתבוע בגין פגיעה בעבודה, קבע בית המשפט העליון (עב"ל 313/97 המוסד לבטוח לאומי נ' אשר יניב) את תורת המיקרוטראומה. המדברת על פגיעות זעירות אשר כל אחת מהן גרמה נזק זעיר, עד שהצטברות הנזקים הללו הביאו לנזק ממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע.

בעניין תסמונת התעלה הקרפלית קבע בית המשפט (דב"ע נד/0-155 דוד פור משה נ' המוסד לביטוח לאומי) כי התסמונת שכיחה יותר אצל עובדים העוסקים בעבודה הדורשת פעולות חוזרות של כיפוף ויישור הידיים משך זמן רב תוך הפעלת כח, עמידה לא נכונה ומכשירים רוטטים. כמו כן, קבע בית המשפט כי על מנת להוכיח מיקרוטראומה יש לברר: מתי הופיעו הסימנים של המחלה, מתי הסימנים נעלמים או פוחתים והאם מתגברים בעת עבודה ופוחתים בזמן מנוחה. בימ"ש אף הרחיב לאחרונה את מעגל העובדים הנכללים בהגדרה זו לעובדים הנדרשים בעבודתם לעבודה עם חומרים קפואים.

על מנת שעובד יוכל לממש זכויותיו מול הביטוח הלאומי, הוא נדרש להציג כראוי ובאופן נכון את התנאים שגרמו למחלה, החל מטופס התביעה ובהמשך בהופעה מול הוועדה הרפואית ועל כן קיימת חשיבות גבוהה לליווי משפטי ע"י עורך דין הבקי בתחום.

ילד נכה - מורה נבוכים

Tue, 29 Aug 2023 13:10:48 GMT

הטיפול בילד נכה, כרוך במעמסה רבה על המשפחה בכלל ועל ההורים בפרט.

המוסד לביטוח לאומי מסייע להורים לילד נכה לשאת בהוצאות הכלכליות הכבדות, בהתאם למידת תלותו בזולת, החל מהיום ה-91 להולדתו ועד גיל 18, כאשר הגמלה אינה לצמיתות ונבחנת מעת לעת. ילדים הלוקים בתסמונת דאון וכן ילדים בעלי לקות שמיעה, זכאים לגמלת ילד נכה החל מיום היוולדם.

תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה) התש"ע -2010, מגדירות מיהו ילד נכה ומחלקות אותם ל-3 קטגוריות:

א. ילד הזקוק לטיפול מיוחד– ילד שמלאו לו 90 יום ורופא ילדים קבע כי בשל מחלה כרונית זקוק לטיפול רפואי, כגון: עירוי דם, דיאליזה, הזנה תוך ורידית, לאחר השתלת איבר או מח עצם, אכילה כפייתית, חוסר תפקוד מלא של שתי הגפיים, וכן ילדים הסובלים ממחלות בעצמות, מחלות/ תסמונות נדירות.

ב. ילד התלוי בעזרת הזולת- ילד מעל גיל 3, אשר כתוצאה מליקוי, מחלה או מום, הוא תלוי בעזרת הזולת באופן חריג השונה מבני גילו לפחות 90 ימים רצופים. כאן נעשית אבחנה נוספת בין תלות מוחלטת בעזרת הזולת, בכל שעות היממה לבין תלות רבה, שהינה ברוב שעות היממה.

ג. ילד עם ליקוי מיוחד– ילד אשר רופא של המוסד לביטוח לאומי קבע כי הוא אחד מאלה: ילד שגילו 3 חודשים (90 יום) עד 3 שנים עם עיכוב התפתחותי חמור או ילד שגילו מעל 3 חודשים הזקוק לנוכחות קבועה בשל מצבו הרפואי, או כי אינו מסוגל להבחין בגורמי סיכון מיידים לו או לסביבתו ובפועל אכן קיימת השגחה ונוכחות מתמדת בכל שעות היממה.

בקטגוריה זו נכללים בנוסף ילדים הסובלים מאוטיזם, תסמונת דאון, לקות ראיה, ירידה בשמיעה או ילדים מעל גיל 3 חסרי יכולת לתקשר מילולית.

תביעה לילד נכה יש להגיש לסניף המוסד לביטוח לאומי הקרוב למקום המגורים של הילד, באמצעות טופס מתאים (בל/7821), אליו יצורפו כל המסמכים הרפואיים הרלבנטיים למצבו של הילד.

זמן קצר לאחר מכן יזומנו הילד והוריו לוועדה רפואית אשר תבדוק את ליקוייו של הילד ותקבע את מידת תלותו בזולת. בשונה ממבוגרים, אשר נכותם נקבעת באחוזים, נכותו של ילד נקבעת על פי מידת תלותו בזולת.

על החלטת הוועדה ניתן לערער במספר מקרים: במצבים בהם לא אושרה גמלה, אושרה גמלה חלקית, אושרה גמלה לתקופה זמנית, לא אושר תשלום רטרואקטיבי בעד התקופה המרבית.

במקרה שנדחה הערעור, ניתן להגיש תביעה חדשה בחלוף 6 חודשים מיום הדחיה. ככל שקיימות עובדות חדשות העשויות להגדיל את הגמלה, תידון הבקשה גם אם טרם חלפו 6 חודשים.

סכום הגמלה המשולמת עבור ילד נכה מחושבת באחוזים (בהתאם למידת תלותו של הילד) מקצבת יחיד מלאה העומדת על 2,189 ₪ .

חשוב לזכור שעל הילד להיות תושב ישראל המתגורר בישראל, שאינו מוחזק במשפחה אומנת או במוסד.

כמו כן, ילד המקבל קצבת ניידות לא יהיה זכאי לגמלת ילד נכה, אלא אם כן נקבעו לו 80% נכות בניידות (מעל גיל 3), או שזקוק לכיסא גלגלים ומשתמש בו, או שבאותה משפחה יש שני ילדים נכים או יותר שלפחות אחד מהם מקבל קצבת ניידות.

התייעצות עם עו"ד הבקי בתחום טרם הגשת התביעה לביטוח לאומי הינה חשובה מאוד להצלחת התביעה.

קצבת נכות לסובלים מהפרעות קשב

Tue, 29 Aug 2023 13:07:49 GMT

בשנים האחרונות הולכת וגוברת המודעות להפרעת קשב התפתחותית, ויותר ילדים ומבוגרים מאובחנים כסובלים מהפרעה זו. ישנם מצבים בהם על אף הטיפול התרופתי, עדיין ניתן לראות פגיעה בחיי היום יום, המפריעה להסתגלות והשתלבות בחברה של אותו אדם.

סעיף 32א (2) לתקנות הביטוח לאומי קובע כי אבחנה של הפרעת קשב התפתחותית (ADHD) עם היפראקטיביות או בלעדיה, מקנה אחוזי נכות וזאת בתנאי שיש עדות ברורה לפגיעה בתפקוד בשני תחומים לפחות: חברתי, לימודי ותעסוקתי.

חשוב להבהיר כי ההכרה של הביטוח לאומי בהתאם לסעיף זה הינה להפרעת קשב בלבד ולא ללקות למידה.

אדם (מעל גיל 18) שנקבעו לו 20% ומעלה נכות כללית זכאי לסיוע שנקרא "שיקום מקצועי". לשם כך יש צורך בהגשת תביעת נכות למוסד לביטוח לאומי, אליה יש לצרף את כל המסמכים הרלבנטיים, אבחון הפרעת קשב (מבחן MOXO,TOVA) אבחונים דידקטיים, חוות דעת (נוירולוגית, פסיכיאטרית), המלצות ממורים וכל חומר אחר אשר יכול ללמד על הפרעת הקשב ולתמוך בתביעתו.

לאחר הגשת התביעה, וועדה רפואית תקבע את אחוזי הנכות בהתאם להשפעת הפרעת הקשב על חיי היום יום, בשלושת התחומים כאמור. יש להביא בפני הוועדה את מלוא המידע הרלבנטי, לרבות מידע בדבר טיפול תרופתי (שימוש בריטלין, קונצרטה), תפקוד והשפעת ההפרעה על חיי היום יום מבחינה מקצועית תעסוקתית וחברתית ולכן כדאי להיוועץ בעו"ד טרם הגשת תביעה לביטוח לאומי.

במידה ובמסגרת הוועדה הרפואית לא נקבעו אחוזים מזכים, כלומר פחות מ-20%, ניתן לערער על ההחלטה.

לאחר שנקבעו אחוזי נכות, תקבע לתובע פגישה עם פקיד שיקום. פקיד השיקום הינו עו"ס שתפקידו לבדוק את הזכאות לסל השיקום המקצועי. במהלך הבדיקה בודק פקיד השיקום פרמטרים נוספים ושונים מאלה שנבדקו במסגרת הוועדה הרפואית. לעיתים נדרשים לפקיד השיקום מבדקים ואבחונים נוספים להשלמת התמונה. גם כאן קיימת חשיבות גבוהה למידע שניתן לפקיד השיקום אודות מצבו של התובע.

סל שיקום מלא יכול להגיע עד 50,000 ₪ והוא כולל השתתפות בשכר לימוד עד לגובה שכר לימוד אוניברסיטאי, השתתפות בשכר דירה לסטודנטים אשר מתגוררים מעל 40 ק"מ ממקום הלימודים, הוצאות נסיעה בהתאם לתעריפי התחבורה הציבורית, שירותי הנגשה, סיוע ברכישת ציוד, כגון: מחשב, ספרים, ציוד לימודי וכן קצבה חודשית ("דמי שיקום) לסטודנט הלומד לפחות 16- 20 שעות שבועיות (בהתאם לנסיבות). מי שמקבל קצבת נכות מלאה לא יוכל לקבל גם דמי שיקום.

סל השיקום הינו ל-12 חודשים בלבד כלומר מי שלומד בתוכנית אקדמית, סל השיקום הינו עבור השנה האחרונה של לימודים (למעט מקרים חריגים) בלבד וזאת בהתאם לקבוע בחוזר המוסד לביטוח לאומי מיום 15/01/2015.

בעניין שיקום מקצועי כדאי לדעת שעל פי חוק הביטוח הלאומי גם מי שנקבעו לו 20% נכות לצמיתות, (נכות כללית או בגין פגיעה בעבודה) והינו מתחת לגיל פרישה, עשוי להיות זכאי לשיקום מקצועי והסיוע כולל גם השלמת בגרויות, מכינות קדם אקדמיות וקורס פסיכומטרי.

תאונת עבודה – המוסד לביטוח לאומי

Tue, 29 Aug 2023 13:03:46 GMT

מהי תאונת עבודה?

היא פגיעה של עובד בדרך למקום עבודתו, במהלך העבודה או בדרך חזרה ממקום העבודה ללא סטייה מהותית לביתו.

נפגע עבודה רשאי להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי ובמקרה של תאונת דרכים גם לחברת הביטוח.

פגיעה בעבודה יכולה להיחשב גם כ "מחלת מקצוע" , הנמצאת תחת סיווג של מחלות אופייניות לסוג העבודה, על פי רשימה סגורה של המוסד לביטוח לאומי (על כך נדון בהרחבה בפעם הבאה).

בשלב הראשון וסמוך לאחר הפגיעה על העובד לפנות למעבידו לקבלת טופס 250. זהו "טופס לקבלת טיפול רפואי לנפגע עבודה", איתו פונה העובד לקופת החולים לקבלת "תעודה ראשונה לנפגע בעבודה". שני טפסים אלה נדרשים לצורך הגשת התביעה לדמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי.

רצוי להיבדק ע"י רופא תוך 72 שעות מרגע התאונה כדי שלא תפגענה זכויות הנפגע. כמו כן, חובה לשמור את כל המסמכים הרלבנטיים לתאונה. חשוב לרשום את נסיבות האירוע בסמוך לתאונה כדי לא לשכוח פרטים חיוניים להצלחת התביעה וכן לרשום פרטי העדים לתאונה.

את התביעה לדמי פגיעה יש להגיש תוך 12 חודשים מיום התאונה, כדי להימנע מפגיעה בזכויות הנפגע. אם הפגיעה לא הוכרה ע"י פקיד התביעות בביטוח הלאומי כפגיעה מעבודה ניתן לפנות לבית הדין לעבודה תוך 12 חודשים מיום קבלת הודעת הדחייה מהביטוח הלאומי.

דמי הפגיעה ישולמו עבור 91 ימים החל מיום התאונה בשיעור של 75% מהשכר. אם העובד טרם שב לעבודתו בחלוף 90 הימים (אי כושר), ניתן להגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה.

העובד יזומן לוועדה רפואית אשר תקבע את נכותו. נכות בשיעור הנמוך מ-9% אינה מזכה בפיצוי. נכות בשיעור של 9% עד 19% לצמיתות מזכה במענק חד פעמי בגובה 43 קצבאות. נכות בשיעור מעל 20% לצמיתות תזכה את העובד בקצבה חודשית והיא תחושב על פי גובה הנכות ושכרו של העובד.

ישנם מצבים בהם ניתן להגדיל את הנכות בשיעור של עד 50% מכח תקנה 15. כמו כן, התובע זכאי לעיתים לזכויות נוספות כגון: גמלה מיוחדת לנכה נזקק (תקנה 18), שיקום מקצועי.

ניתן לערער על החלטת הועדה הרפואית תוך 30 יום. הערעור יוגש לוועדת עררים במוסד לביטוח לאומי בצירוף נימוקי ערר. בהמשך יוזמן התובע לוועדת ערר המורכבת משלושה רופאים. הוועדה רשאית לקבל, לדחות או לשנות את אחוזי הנכות שנקבעו ע"י הועדה הראשונה.

ניתן ורצוי להגיע לוועדה בביטוח הלאומי (גם לוועדה הראשונה) בליווי עורך דין המתמחה בדיני הביטוח הלאומי.

על וועדת הערר ניתן לערער לבית הדין לעבודה תוך 60 יום בשאלה משפטית בלבד. בשאלות רפואיות בית הדין אינו מוסמך לדון, וניתן להגיש החמרת מצב כעבור 6 חודשים מיום הוועדה.

כפי שציינו, במקרה ומדובר בתאונת עבודה כתוצאה מרשלנות ניתן להגיש תביעת נזיקין נגד המעביד ו/או צד ג'. בתביעה זו ניתן יהיה לקבל פיצוי בגין ראשי נזק נוספים אשר אינם מפוצים ע"י הביטוח הלאומי, כגון: הוצאות רפואיות, כאב וסבל, עזרת צד ג' ועוד. כמו כן, במקרה ולנפגע ביטוח תאונות אישיות, או מדובר בתאונת דרכים ניתן במקביל לתבוע את חברת הביטוח.

טרם הפנייה הראשונית לביטוח לאומי, למעביד או לביטוח חשוב להתייעץ עם עו"ד המתמחה בתחום זה, כיון שיש לכך חשיבות רבה בהצלחת התביעה.

צליפת שוט

Tue, 29 Aug 2023 12:44:43 GMT

אחת החבלות הנפוצות ביותר בתאונות דרכים הינה חבלה מסוג "צליפת שוט" (whiplash).

בתאונת דרכים חזיתית, או כאשר רכב פוגע באחורי רכב אחר, הנהג לרוב מרגיש כי הולכת להתרחש פגיעה והשרירים המייצבים נכנסים לפעולה. כאשר רכב נפגע בחלקו האחורי, תאונה אשר לרוב הינה בהפתעה מוחלטת, אין כניסה של השרירים המייצבים למצב דריכות ולכן עשויה להופיע פגיעה מסוג צליפת שוט. במצב כזה, כתוצאה מבלימת הגוף ע"י חגורת הבטיחות הראש נזרק בחוזקה קדימה ואחורה, כאשר הרצועות ושרירי הצוואר נמתחים בעוצמה (כמו בהצלפת שוט).

תאונות כאלה נראות לכאורה כתאונות פשוטות, והנפגע מונחה ל-3 ימי מנוחה בלבד ואח"כ אמור לשוב למסלול חייו. במצבים של צליפת שוט הכאב עשוי להופיע יום או יומיים לאחר התאונה ובמקרים חריגים יכול להופיע אף לאחר חודש.

בפגיעה מסוג זה, נגרמת חבלה לעמוד השדרה הצווארי. החבלה יכולה להתבטא בדרגות שונות החל מחבלה קלה המתבטאת בכאב בלבד ועד לפגיעה נוירולוגית משמעותית ואף שברים של חוליות הצוואר שיכולה להתבטא בשיתוק.

צליפת שוט תתבטא תחילה בכאבי צוואר, הגבלה בתנועות הצוואר, כאבי ראש וכאבים בשכמות עם הקרנה לידיים ובמקרים חמורים יותר נלווים לסימפטומים גם טיניטוס (טינטון – רעש טורדני באזניים), הפרעות נוירולוגיות שונות וסחרחורות. במצבים חמורים יותר יכולות להופיע גם הפרעות זיכרון וקשיי ריכוז, הפרעות ראיה הפרעות שינה, מתח ועצבנות.

בשל העובדה שאין מדובר בפגיעה בודדת ולשם אבחנה לא ניתן לעיתים להסתפק בבדיקה אורטופדית, אלא אף בהערכה נוירולוגית, מומחה א.א.ג ובדיקת עיניים, הרי שנהוג לראות פגיעה כזו כתסמונת.

צילומי הדמיה לא תמיד יסייעו לאבחן את המחלה, שכן ב-CT לא ניתן לראות פגיעה ברצועות. גם בדיקות MRI או מיפוי עצמות לא תמיד יראו פתולוגיות. במקרים קשים, צילום ה-CT יראה תקין, אך צילום בכיפוף ויישור יראה שהחוליות אינן מחזיקות וחוליה אחת עולה על השנייה.

משך ההחלמה משתנה מאדם לאדם בהתאם לחומרת הפגיעה והוא נחלק למספר שלבים: השלב החריף נמשך לרוב כיומיים שלושה עד חודש; החלמה של שברים מתרחשת בין ששה לשנים עשר שבועות; כאשר מדובר בפגיעה ברקמות הרכות זמן ההחלמה הצפוי הוא כחצי שנה; וכאשר מדובר בפגיעות עצביות יכולה להיוותר נכות לצמיתות.

מרבית המטופלים מחלימים בתקופה של מספר שבועות עד מספר חודשים. ובכ-3% מהמקרים הבעיה היא כרונית וממושכת ומלווה בפגיעות אורגניות כמו פריצת דיסק, שברים, אי יציבות וכדומה.

הטיפול הוא לרוב שמרני, מנוחה, שימוש בצווארון להקלת הכאבים, משככי כאבים, מנוחה, פיזיותרפיה, הזרקות אפידורליות וטיפולים אלטרנטיביים.

לאחרונה עם העלייה במודעות לתסמונת הפיברומיאלגיה (מחלת כאב כרונית) נמצא כי אנשים שסבלו מפגיעה מסוג צליפת שוט, פיתחו מספר חודשים לאחר התאונה גם תסמונת פיברומיאלגיה ובתי משפט אף מכירים יותר ויותר בקיומו של קשר כזה.

קיים קושי להוכיח פגיעות אלה, שכן לרוב לשם קביעת הנכות מסתמך המומחה על הקליניקה, כלומר תלונות החולה ופחות על ממצאים אבחנתיים. תביעה שהתנהלה במשרדנו הסתיימה לאחרונה בפשרה לאחר שמומחה שמונה ע"י בית המשפט קבע כי לתובעת נותרה 10% נכות לצמיתות בגין פגיעה מסוג צליפת שוט.

תשלום תכוף בתאונות דרכים

Tue, 29 Aug 2023 12:43:10 GMT

תביעות תאונת דרכים בהן הנזק הגופני הוא גדול, עשויות להתנהל בבימ"ש זמן רב ולעיתים אף מספר שנים. במהלך תקופה זו, מעבר לנזק הגופני שנגרם לתובע הכולל לרוב פגיעה פיזית ונפשית, נלוות לפגיעה גם הוצאות כספיות רבות הקשורות בטיפולים רפואיים, נסיעות, הפסד השתכרות וכדומה, החל מיום קרות התאונה ואילך.

נזכיר כי בתאונות דרכים מדובר ב"אחריות מוחלטת", כלומר ברגע שהתאונה נכנסה תחת ההגדרה של "תאונת דרכים" הקבועה בחוק, ונגרם נזק גוף, חבה חברת הביטוח בפיצוי הנפגע, ללא כל קשר לשאלה, מי אשם בתאונה.

חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים וכן תקנות הפיצויים לנפגעי ת"ד (תשלומים תכופים) התשמ"ט 1989, שהוצאו מכוחו, קובעים כי ניתן לפנות לחברת הביטוח בבקשה לתשלום ביניים (תשלום תכוף) עד לסיום ההליך המשפטי. חברת הביטוח מחויבת להעביר את התשלום לתובע תוך 60 יום.

כאמור, התשלום התכוף כולל הוצאות רפואיות שכבר הוצאו בפועל וכן הוצאות עתידיות שיינתנו בתשלומים חודשיים לצרכי מזון, לבוש, מגורים, ולימודים לנפגע, לבני משפחתו ולתלויים בו וכן הוצאות ריפוי וסיעוד כהגדרתם בתקנות.

כאשר חברת הביטוח מסרבת לבקשה, ניתן לפנות לבימ"ש בצירוף תצהיר. במידה והוגשה תביעה יש לפנות לביהמ"ש אליו הוגשה התביעה, ואם טרם הוגשה התביעה העיקרית, יש לפנות לבימ"ש שלום.

בבקשות אלה בתי המשפט פועלים בזריזות יחסית והדיון מתקיים תוך זמן קצר, על מנת לאפשר לנפגע לכסות הוצאותיו בתקופת ההמתנה לפסק הדין.

אם ביהמ"ש קבע שחברת הביטוח או גורם אחר צריכה לשלם תשלום תכוף ולא עשתה כך תחויב בריבית צמודה בשיעור של 12%.

חשוב לציין כי כל סכום שישולם כתשלום תכוף, יקוזז מהסכום הסופי של התביעה העיקרית.

בשונה מתביעות אחרות, בהן אנו ממליצים לתובעים להמתין עד להתגבשות הנזק טרם הגשת התביעה לבימ"ש, במצבים של תאונות דרכים קשות, בהן התובע מאושפז בביה"ח תקופה ממושכת, מומלץ לפנות לעו"ד כבר במהלך האשפוז, שכן כאמור, לחברת הביטוח נדרשים 60 יום (כלומר חודשיים) להעברת התשלום, ומשכך, עיכוב בהגשת הבקשה, יביא לעיכוב בקבלת התשלום התכוף.

גובה הפיצוי התכוף שישולם לנפגע נגזר ממספר רכיבים: הכנסתו הממוצעת של הנפגע בחודשים שקדמו לתאונה, הפסדי ההשתכרות שנגרמו בפועל וההוצאות הכלכליות שיש לנפגע כתוצאה מהתאונה החל מיום התאונה.

לשם הגשת הבקשה, חשוב לאסוף את כל הקבלות עבור כל הוצאות הנפגע ובני משפחתו הקשורות לתאונה, כגון: הוצאות ניידות, עזרת צד ג' והוצאות רפואיות. יש לאסוף את תלושי השכר בשנה האחרונה, מסמכים רפואיים רלבנטיים לתאונה וכמובן אישור משטרה.

נציין כי בתביעות שאינן תאונת דרכים ישנה סמכות לבית המשפט לפסוק סעד זמני לפי סעיף 75 לחוק בתי המשפט. סעד זה מהווה מעין מקדמה מהסכום הכולל וזאת עוד טרם מתן פסק הדין. על מנת שבית משפט יפסוק סעד זמני זה, נדרש התובע לעמוד במספר תנאי סף מצטברים:

ראשית שלא תהיה מחלוקת בעניין החבות, כלומר אחריות הנתבעת אינה מוטלת בספק.

שנית, סבירות גבוהה שהתובע יזכה במשפט וכי יתקבל סכום כסף משמעותי העולה על הסכום המבוקש במסגרת הסעד הזמני. לעניין זה ניתן להסתמך על חוות הדעת שהוגשו בתיק המלמדות על נכותו של התובע.

התנאי השלישי הוא כי הסעד הזמני נדרש מן הצדק, כלומר הוצאות רפואיות כבדות המקשות כלכלית על התובע, למשל, צורך בניתוח מורכב, אביזר רפואי יקר וכדומה.

התנאי הרביעי והאחרון הינו כי מאזן הנוחות יטה לטובת התובע, כלומר הנזק שייגרם באי מתן הסעד לתובע עולה על הנזק שייגרם לנתבע עם מתן הסעד. במקרים אלה על התובע להראות תום לב וכי מתן הסעד הינו צודק וראוי בנסיבות העניין.

פגיעה נפשית מיחס מעביד

Tue, 29 Aug 2023 12:40:58 GMT

פגיעה נפשית כתוצאה מיחס מעביד – תאונת עבודה?

בתרבות של היום המקדשת הישגיות ומוסר עבודה גבוה אנו מייחסים לעבודתנו מקום חשוב מאוד בחיינו. מקום העבודה הינו המקום בו אנו מבלים את מרבית שעות היום (בין 5-10 שעות ביום) ועל כן ליחסים הבין אישיים במקום העבודה השלכות רבות על העובד.

בעידן של תחרותיות ורצון להצליח, אנו עדים לא אחת למצבים בהם עובדים נחשפים לעומס חריג והתנכלויות במקום העבודה. התנכלות זו יכולה להתבטא בצורות שונות וע"י גורמים שונים, ההתנכלות יכולה להיות בין עובד לעובד/ת או בין מעביד (דרג בכיר) לעובד (דרג זוטר).

חוקי העבודה ובכללם חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה, החוק למניעת הטרדה מינית, חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), נועדו למנוע התנכלויות על רקע זה, ולהביא לסנקציות כלפי המעביד או המתנכל. אולם, חוקים אלה אינם מכסים פגיעות שנגרמו כתוצאה מהתנכלויות "תעסוקתיות "היוצרות סביבת עבודה עוינת עד כדי הטרדה ופגיעה נפשית בעובד, התנכלויות אלה מלוות בצעקות, הכפשות, בריונות, השפלה (באמצעות מילים או משימות). התנכלות זו עשויה להוביל למצבים קשים של חוסר שקט, נדודי שינה, ירידה בביטחון העצמי וחרדות ובמקרים קיצוניים אף התפרצות מחלות נפש ונכות נפשית.

אז מתי תוכר הפגיעה הנפשית כתאונת עבודה?

סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי כדי שאירוע תאונתי יוכר כתאונת עבודה צריכים להתקיים שני תנאים מצטברים: האחד - שהתאונה ארעה תוך כדי העבודה. השני - האירוע ארע עקב העבודה ו/או תנאי העבודה. כמובן שמדובר באירוע כזה שלא ניתן היה לצפותו מראש. כאמור, לא כל אירוע פתאומי המתרחש במקום העבודה יוצר אוטומטית עילת תביעה אלא רק במקרים בהם יוכח כי הפגיעה הינה תוצר של תנאי העבודה.

חשוב לזכור כי במצבים כאלה של התנכלויות במקום העבודה, לא תמיד מדובר באירוע נקודתי וחולף, ופעמים רבות מדובר במצב מתמשך לעיתים אף במשך שנים. אולם פגיעות אלה אינן כלולות ברשימת מחלות המקצוע (רשימה סגורה) של הביטוח הלאומי ולכן במשך זמן רב חוק הביטוח הלאומי דווקא "פגע" באותם תובעים ולא ניתן להם פיצוי בגין פגיעות אלה.

לאחרונה קבע בית הדין לעבודה כי במקרים קיצוניים יכול שהתנכלות זו תוכר כתאונת עבודה. בית הדין הכיר בהפרעות נפשיות, דיכאון ומניה דיפרסיה שעד כה לא זכו להכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונות עבודה המזכות את התובעים בפיצוי.

במקרים אלה על התובע להוכיח שני דברים: ראשית, כי הפגיעה נגרמה במסגרת העבודה, שנית, כי הפגיעה ארעה באשמתו של המעביד (בכוונה או מרשלנות). יש לזכור כי המצב סבוך וקשה יותר כאשר מדובר במחלה נפשית כשלרוב לתובע היה סיכון להתפרצות המחלה ולכן יש צורך בדומה לדיני הנזיקין הרגילים להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין האירוע לפגיעה הנפשית.

יש לציין כי ברגע שתוכר הפגיעה ע"י המוסד לביטוח לאומי, פתוחה בפני התובע וקלה יותר הדרך להגשת תביעת נזיקין נגד המעביד לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לו (זאת נוסף על סעדים המגיעים לו על פי חוקי העבודה).

רשלנות מעביד

studio14@codenet.co.il (studio 14) — Tue, 29 Aug 2023 12:36:41 GMT

התובעת, מורה במקצועה, פנתה למשרדנו לאחר שזו ירדה במדרגות בית הספר בו היא מלמדת ותוך כדי החליקה ושברה את רגלה. האם תוכל לתבוע את מעבידה?

רבים סבורים כי כל אדם שנפגע בתאונת עבודה זכאי אוטומטית לפיצוי מחברת הביטוח של המעביד, האם אכן כך הדבר?

לא כל פגיעה מזכה בפיצוי אוטומטי, על אף קיומה של 'פוליסת ביטוח חבות מעבידים'. כל מקרה ייבחן לגופו ובכל מקרה יש להוכיח עוולה שבצע המעביד, הן בדרך של הפרת חובה חקוקה והן בדרך של רשלנות.

אז איך יודעים את מי תובעים ומתי?

עובד שנפגע בתאונת עבודה רשאי תחילה לפנות למוסד לביטוח לאומי להכרה בתאונה כתאונת עבודה לקבלת דמי פגיעה וככל שנותרה נכות גם לתביעת נכות מעבודה.

אם מדובר בתאונת דרכים, לא יוכל לתבוע את המעביד אלא רק את חברת הביטוח שמבטחת את הרכב בביטוח חובה.

שנית, יש לבחון האם המעביד התרשל במילוי חובתו. המעביד חב כלפי העובד בחובת זהירות מושגית וקונקרטית, כלומר, חלה עליו חובה לדאוג לשלומם וגופם של עובדיו. חובה זו כוללת בין היתר את החובה להבטיח סביבת עבודה מוגנת ובטוחה, ע"י הספקת אמצעי מיגון (משקפיים, קסדות, כפפות) ו/או מכשירים (רתמות, סולם תקין) שיש בהם להקל על העובד בביצוע עבודתו ולמנוע תאונה.

כמו כן, על המעביד לדאוג ולפקח על דרך ביצוע העבודה באמצעות ממונים על הבטיחות ו/או מנהלי עבודה בעלי הכשירות והמיומנות הנדרשים לכך. כל זאת כמובן, תוך איתור ותיקון סכנות הנובעות מאופייה של העבודה.

בנוסף, על המעביד להזהיר את העובד ולספק לו הדרכה בדבר הדרך לעבודה בטוחה ובאשר לסכנות הגלויות והסמויות הטמונות במקום העבודה ובשיטת העבודה. בהקשר זה על המעביד אף לקבוע נוהלי התנהגות ועבודה ברורים ומדויקים ולבצע ריענון לנהלים אלה באופן מספק ומקיף.

פרט לכך, ישנם תקנות וחוקים המסדירים את חבותו של המעביד ונועדו לטובתו ולהגנתו של העובד, וכל סטייה והתעלמות מהם מהווה הפרת חובה חוקה שהינה עוולה בדיני הנזיקין הפרו חובות המוטלות עליהם על פי חיקוקים אשר נועדו לטובתו ו/או להגנתו של העובד, לדוגמא: פקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש), התש"ל – 1970; חוק ארגון הפיקוח על עבודה, תשי"ד – 1954 והתקנות שהוצאו מכוחו: תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים), התשמ"ד – 1984; תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על בטיחות), התשנ"ו – 1996, ועוד.

מה לגבי אשם תורם?

בתי המשפט נמנעים מלייחס לעובד אשם תורם, אלא במקרים חריגים, בהם העובד עצמו גרם ברשלנותו באופן ברור ובולט לעין לנזקיו הוא.

בפסיקה נקבע כי כל עוד המעביד לא קיים את החובה המוטלת עליו כפי שפורטה לעיל ולא הבטיח שיטת עבודה בטוחה, לא ניתן לצפות מעובד נטילת יוזמה וקבלת החלטות במצבים ובמקומות מסוכנים ובלתי צפויים.

בסופו של יום, ביהמ"ש מעמיד את שאלת הרשלנות ב- 3 מבחנים כפי שפורטו בפקודת הנזיקין (ס' 64(2)): מבחן האדם הסביר, מבחן האשמה ומבחן השכל הישר. במסגרת הדיון בוחן ביהמ"ש את נסיבות התאונה, הפרת החובה ע"י המעביד והאם לייחס לתובע אשם תורם.

חשוב לדעת, שאף אם בסופו של דבר יהיה העובד זכאי לפיצוי בגין רשלנות המעביד, כל סכום שיקבל העובד מהמוסד לביטוח לאומי, יתקזז מסכומי הפיצויים אשר ייפסקו במסגרת התביעות שמוגשות נגד חברות הביטוח ו/או המעביד.

תאונת עבודה, מחלת מקצוע, מיקרוטראומה

Tue, 29 Aug 2023 12:34:06 GMT

רבקה קלדנית בבימ"ש מזה 26 שנים, הגיעה למשרדנו כשהיא סובלת מתסמונת של התעלה הקרפלית ומעוניינת שהמוסד לביטוח לאומי יכיר בה כנפגעת עבודה.

האם מדובר במחלת מקצוע, תאונת עבודה, או שמא במיקרוטראומה?

אז בואו נעשה סדר

חוק הביטוח הלאומי קובע כי פגיעה בעבודה יכולה להיות "תאונת עבודה" או "מחלת מקצוע".

סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי, כדי שאירוע תאונתי יוכר כתאונת עבודה צריכים להתקיים שני תנאים מצטברים: האחד - שהתאונה ארעה תוך כדי העבודה. השני - האירוע ארע עקב העבודה ו/או תנאי העבודה.

פגיעה בעבודה יכולה להיחשב גם כ "מחלת מקצוע" בתנאי שאותה מחלה מופיעה ברשימת המחלות המופיעה בתקנות הביטוח הלאומי. יש להדגיש כי רשימה זו היא רשימה סגורה, על כן רק מחלות שצויינו מפורשות בתקנות יוכרו כמחלות מקצוע.

תנאי נוסף הנדרש מהעובד הטוען למחלת מקצוע הינו להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין תנאי העבודה למחלה ממנה סובל התובע. ויודגש, כי אף אם יוכח הקשר הסיבתי בין המחלה לתנאי העבודה, אולם המחלה אינה מופיעה ברשימה הסגורה המופיעה בתקנות המוסד לביטוח לאומי, לא תוכר המחלה כ"מחלת מקצוע".

מחלות מקצוע המוכרות והנפוצות ביותר נחלקות למספר קטגוריות:

מחלות הנגרמות על ידי גורמים פיזיקליים ומכניים כגון, ירוד, לבננת, סרטן עור, נמק אספטי, שיתוק עצבים, מחלות גפיים, בורסיטיס, דלקת פרק היד (תסמונת תעלה קרפלית), מחלות הנגרמות על ידי גורמים ביולוגיים כגון אנקילוסטומיאזיס, ברוצלוזיס, גחלת, הפטיטיס בי, כלבת, לפטוספירוזיס, צפדת, ריאת החקלאים, שחפת, שיתוק ילדים (פוליו), ועוד.

מחלות הנגרמות על ידי גורמים כימיים כגון אסבסט, סיליקון, אלרגיה, קדחת המתכות, פיברוזיס של ריאות, דלקות עור, התייכבות מחמת חומצה, צהבת כתוצאה של הרעלה, ועוד.

מחלות הנגרמות כתוצאה של הרעלות על ידי יסודות כימיים כגון גפרית, ברום, חנקן, כלור, ניקל, ציאניד, עופרת ועוד.

רשימת מחלות המקצוע מתעדכנת מעת לעת ועל כן התנאי השלישי הינו כי המחלה פרצה בזמן בו היא הייתה מוכרת כמחלת מקצוע על פי התקנות.

רק לאחר התקיימות שלושת התנאים הללו, תוכר פגיעתו של נפגע בעבודה כמחלת מקצוע.

מיקרוטראומה

ישנם מצבים בהם אדם חלה עקב עבודתו אולם מחלתו אינה מוכרת כאירוע תאונתי או אינה נופלת בגדר מחלות המקצוע המופיעות ברשימה. על כן, פסקי הדין של בית הדין לעבודה יצרו את המונח "מיקרוטראומה" שמשמעותו גרימת נזק גופני כתוצאה מפגיעות זעירות חוזרות ונשנות באיבר מסוים לאורך זמן ממושך. יש המכנים זאת כ"טפטוף מים בסלע" עד להיווצרות חור בסופו של דבר.

במצבים אלה על העובד הטוען למיקרוטראומה להוכיח כי נדרש לבצע פעולות מסוימות באופן קבוע במשך תקופה ממושכת אשר הובילו לנזקים כרוניים עד כדי היווצרותה של נכות. כך למשל קלדנית המקלידה שעות רבות מול המחשב והסובלת מתסמונת התעלה הקרפלית (CTS) תוכל להחשב כנפגעת עבודה בשל מיקרוטראומה.

יש לציין כי המוסד לביטוח לאומי לרוב אינו נוטה לקבל "בקלות" תביעות למיקרוטראומה ועל כן, כאשר תביעה שהוגשה לפקיד התביעות נדחתה עוד בטרם העברת התיק לוועדה רפואית, יש לערער לבית הדין לעבודה בצרוף חוות דעת רפואית של מומחה בתחום הפגיעה, המצביעה על הקשר סיבתי בין הפעולות החוזרות ונשנות במהלך העבודה ובין הנזק שנגרם .

טרם הפנייה הראשונית לביטוח לאומי מומלץ מאוד להתייעץ עם עו"ד המתמחה בתחום נפגעי העבודה כיון שיש לכך חשיבות רבה בהצלחת התביעה.

ניתוחים בריאטריים

Tue, 29 Aug 2023 11:25:36 GMT

השמנת יתר חולנית (Morbid Obesity) הינה תופעה הנפוצה בכל העולם ונחשבת היום גורם המוות השני בחשיבותו לאחר עישון. בישראל כמעט 50% מהאוכלוסייה סובלים מהשמנת יתר חולנית והתופעה שכיחה יותר בקרב נשים.

במצב של השמנת יתר (BMI >40), בניגוד לעודף משקל, דיאטות אינן פתרון ועל כן הפתרון האפקטיבי ביותר הוא ניתוח, והוא נחשב יחסית לפתרון מוצלח המפחית משמעותית את התמותה והמחלות הנלוות.

ניתוחים אלה נקראים "ניתוחים בריאטריים" והם כוללים שלושה סוגים: קיצור קיבה, התקנת טבעת מתכווננת לקיבה ומעקף קיבה.

ניתוחים אלה הם יחסית מורכבים ולעיתים כרוכים בסיבוכים, חלקם בלתי נמנעים, אולם חלקם נובעים מהתרשלות של הצוות המטפל.

רשלנות רפואית בניתוחים בריאטריים יכולה להתרחש בשלושה מועדים:

1. לפני הניתוח– ראשית יש לבחון האם קיימת התוויה לביצוע הניתוח, כלומר האם המנותח עומד בקריטריונים המתאימים לביצוע הניתוח והמפורטים בחוזר מנהל הרפואה של משרד הבריאות (27/2012), כגון: BMI מעל 40, או 35 < BMI < 40 עם לפחות אחת המחלות הנלוות כגון: יתר לחץ דם, מחלת לב איסכמית, כבד שומני ועוד או כאלה שעברו ניתוח בריאטרי קידום

כמו כן יש לבצע ההערכה טרום ניתוחית. על ההערכה להתבצע במרכז בריאטרי המנוהל ע"י כירורג. מדובר למעשה בוועדה של צוות רב תחומי הכולל בין היתר דיאטנית, פסיכולוג, רופא ומרדים, אשר תעביר ממצאיה לביה"ח המנתח. חשוב לזכור שלא כל בי"ח רשאי לבצע ניתוחים אלה, אלא רק בי"ח שבו קיים מרכז בריאטרי.

כמו כן, יש לבצע בדיקות קליניות (הדמיה ומעבדה) טרם קבלת ההחלטה לביצוע הניתוח. ואף יש צורך בהערכה פסיכיאטרית והדרכה תזונתית המתחילה עוד לפני הניתוח.

כמובן שטרם ביצוע הניתוח, יש להסביר למנותח את מלוא הסיכונים והסיכויים הכרוכים בפרוצדורה כזו, ועליו לחתום על טופס הסכמה לאחר שקרא והבין את שהוסבר לו.

2. במהלך הניתוח– ביצוע הניתוח באופן רשלני, כגון: תפירה הדוקה מדי העשויה לגרום להיצרות יתר של הקיבה; השארת מכשירים בקיבה העשויים לגרום לדלף או נקב; השארת קיבה קטנה מדי; אי שימוש בגליל במהלך הניתוח אשר יבטיח את גודל הקיבה; הידוק בלתי מספק של הטבעת שיוביל בהמשך לנפילתה ויצריך ניתוחים חוזרים ועוד.

חשוב לזכור, כי לא כל סיבוך של ניתוח הינו תוצר של רשלנות רפואית ועל כן יש לבחון כל מקרה לגופו.

3. לאחר הניתוח– חובה לערוך מעקב לכל מנותח במרכז הבריאטרי או במסגרת רב תחומית בקהילה שיכלול בין היתר ייעוץ והדרכה ומעקב ע"י דיאטנית לפחות 6 מפגשים בשנה הראשונה; מעקב פסיכולוגי; מעקב רופא משפחה וביצוע בדיקות תקופתיות ובפרט מעקב סכרת, חסרים תזונתיים ובריאות העצם.

כאמור לא כל ניתוח כושל הינו תוצר של רשלנות רפואית ועל התובע יהיה להוכיח קיומו של קשר ישיר בין הנזק הרפואי שנגרם לו ובין התנהלותו הרשלנית של המטפל. על כן אם עברת ניתוח בריאטרי ונגרם לך נזק, מומלץ להיוועץ בעו"ד בעל ידע בתחום לבחינת סיכויי תביעתך.

המידע המובא להלן, אינו תחליף לייעוץ משפטי ו/או רפואי ובכל מקרה מומלץ להתייעץ עם עורך דין הבקי בתחום הנזיקין טרם הגשת התביעה.

הסכמה מדעת ופגיעה באוטונומיה

Tue, 29 Aug 2023 11:23:16 GMT

רשלנות רפואית הינה מתן טיפול רפואי, תוך חריגה מסטנדרט רפואי מקובל והפרת חובת הזהירות המוטלת על נותן הטיפול (רופא) בצידו נגרם נזק למקבל הטיפול (חולה) ועל כך זכאי הוא לקבל פיצוי מהמזיק.

כדי להגיש תביעה ברשלנות רפואית יש צורך בהתקיימות שלושה תנאים מצטברים: הפרת חובת הזהירות, גרם נזק וקשר סיבתי בין הפרת החובה לנזק.

ישנם מצבים בהם עומדת לתובע עילת תביעה נוספת, היכולה להתגבש אף אם הטיפול הרפואי שניתן לא חרג מהסטנדרט הרפואי המקובל. עילה זו נקראת "הסכמה מדעת", והיא קבועה בסעיף 13 לחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996, וכן בחוזרי מנהל הרפואה של משרד הבריאות (חוזר מס' 23/2010). על פי דוקטרינה זו על התובע לתת הסכמתו מדעת לטיפול הרפואי מתוך הבנה, ולאחר שקבל והבין את ההסברים הנדרשים לקבלת ההסכמה ולא רק מתן הסכמה טכנית שהינה פרוצדורלית בלבד (חתימה על טופס ההסכמה לביצוע הפעולה).

במצב כזה על התובע נטל ההוכחה כי אילו קיבל הסברים נאותים, וידע מהם הסיכונים הכרוכים בטיפול רפואי זה, סביר כי היה שוקל מחדש את מהות הטיפול הרפואי שהוצע ובהתאם לכך מקבל החלטה האם לבצעו או לא. חשוב לזכור כי אין מדובר בטיפולים מצילי חיים, אלא בטיפולים בהם קיימת אופציה טיפולית חלופית, ניתוחים אלקטיביים או ניתוחים קוסמטיים.

המבחן שאומץ ע"י בתי המשפט הינו מבחן משולב הבוחן מה היה עושה המטופל הספציפי (התובע) תוך הפעלת מבחן ההיגיון והשכל הישר ותוך התחשבות בסוג הניתוח, מידת הנחיצות, הסיכונים וסיכויי ההצלחה. ולכן, גם אם טרם הניתוח חתם התובע על טופס ההסכמה, הרי שטופס זה לכשעצמו אינו מספק על מנת לדחות עילת תביעה זו, וביהמ"ש בודק מהם ההסברים שניתנו או לא ניתנו לתובע.

עילת תביעה נוספת שהינה יציר פסיקה ומקורה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו (ללא בסיס חוקי ספציפי) הינה "פגיעה באוטונומיה" והיא קיימת במקרים בהם לא ניתן להוכיח את הקשר הסיבתי לנזק, כפי שקיים בעילת "הסכמה מדעת", ויכולה להתקיים אף אם עילת "הסכמה מדעת לא מתקבלת.

פגיעה באוטונומיה הינה עילה עצמאית שמטרתה לפצות את התובע רק בגין כך שלא קבל הסברים, אף אם לא היו להסברים אלה השפעה מעשית על קבלת ההחלטות בנוגע לטיפול הרפואי הספציפי. כמו כן אין מטרתה של עילה זו לפצות את התובע על מלוא נזקיו או החזרת המצב לקדמותו כפי שקיים בבסיס דיני הנזיקין, אלא פיצוי על הפגיעה באוטונומיה שלו בגין עצם הפגיעה האסורה בגופו בגין אי מתן הסברים אודות הטיפול הרפואי.

עילה זו נדונה לראשונה בפס"ד דעקה (ע"א 2781/93 דעקה נ' בית חולים כרמל) שם הוכנסה אישה לניתוח בכף רגלה, ובמהלך ההכנה לניתוח עלה חשש לגידול בכתף, תוך כדי הרדמה היא הוחתמה על הסכמה לביופסיה ובמהלך הביופסיה נגרם לה נזק. שם קבע השופט אור ראש נזק חדש, המייתר את הצורך בהוכחת הקשר הסיבתי בין ההתרשלות שמקורה באי קבלת הסכמה מדעת לנזק וקובע כי הנזק עצמו הוא פגיעה באוטונומיה ופסק לתובעת 15,000 ש"ח.

בשנים האחרונות הולכת וגוברת נטיית בתי המשפט לפסוק סכומים משמעותיים בגין פגיעה באוטונומיה והסכומים עשויים להגיע אף לפיצוי של 250,000 ₪ בגין עילה זו בלבד.

רשלנות רופא משפחה

Tue, 29 Aug 2023 11:10:54 GMT

אחריות רופא משפחה - מתי מדובר ברשלנות הרפואית?

רופא המשפחה הוא לרוב הגורם הראשון עימו נפגש החולה המגיע לקופת החולים, ורק לאחר מכן מופנה החולה לגורם מקצועי להמשך בירור וטיפול.

רופא המשפחה נחשב "שומר השער הרפואי" של מטופליו שתפקידו לבצע את האיבחון הרפואי הראשוני, ולכן, הוא נדרש לידע נרחב בתחום הרפואה, והאבחון לרוב מתבצע בשיטת האלימינציה כלומר באמצעות אבחנה מבדלת לשלילת מחלות שונות עד לזיהוי המחלה ממנה סובל החולה.

רופא המשפחה נדרש לסטנדרטים שונים מאלה הנדרשים מרופא מומחה או מרופא בבית החולים

ומשכך עליו לנקוט בכל אותם אמצעי זהירות סבירים בהם היה נוקט רופא סביר, תוך שימוש בפרקטיקה המקובלת.

אם כך, יש להבין מהם הסטנדרטים המקובלים וכיצד יכולה להתבטא רשלנות רפואית של רופא המשפחה?

זיהוי המחלה והפניה לבדיקות מתאימות: על רופא המשפחה לבחון את תלונות החולה ובהתאם לכך לבחון האם יש צורך בביצוע בדיקות נוספות לאבחון המחלה.

אי אבחון של הסיבה השכיחה ביותר להיווצרות המחלה ייחשב כהתרשלות מצד הרופא המטפל, אולם עליו להביא בחשבון שייתכן ומדובר במחלה פחות שכיחה, ואז עליו להפנות לבדיקות משלימות ולביצוע אבחנה מבדלת. הדבר נכון פי כמה וכמה כאשר המטופל חוזר מספר פעמים עם אותן תלונות לרופא המשפחה, ללא כל שיפור בטיפול שניתן ואז תהיה חובה על רופא המשפחה להפנות להמשך בירור.

כמובן שאין הכוונה שעל רופא המשפחה להפנות לכל הבדיקות האפשריות ויש לבצע את הבירור בהדרגה מהבדיקות הפשוטות יותר לבדיקות מורכבות יותר, אולם לעיתים ישנן בדיקות מידיות נדרשות כגון אק"ג, אותן יש לבצע בהקדם האפשרי.

אי הפניה לביצוע בדיקות מתאימות עשוי אף לגרום ל"נזק ראייתי" כאשר המטופל יבקש להגיש תביעת רשלנות רפואית במקום בו לא בוצעה בדיקה מסוימת ולכן לא ניתן להסתמך על ממצאיה להוכחת התביעה.

מעקב רפואי: רופא המשפחה נדרש להכיר את מטופליו, על כן, בתי המשפט קבעו כי עליו לבצע מעקב יזום אחר חולים הנמצאים בסיכון והפניה לבדיקות תקופתיות בהתאם לגילו של המטופל, גורמי סיכון, מחלות רקע (כדוגמת סכרת). המעקב הרפואי כולל בין היתר מעקב לחץ דם, משקל, בדיקות מעבדה, דם סמוי, ממוגרפיה. בחולי סכרת לדוגמא קופות החולים אף קבעו נהלים והנחיות בדבר מעקב אחר חולים סכרתיים במסגרת המרפאות.

כחלק מהמעקב הרפואי נדרש רופא המשפחה להסביר לחולה את מצבו הרפואי, חשיבות ביצוע הבדיקות ומעקב סדיר ואף לקיים עמו דיון אודות הטיפול הנכון והמעקב המתבקש בנסיבות העניין.

חוסר מעקב אחר ביצוע הבדיקות: כחלק מהמעקב הרפואי על רופא המשפחה לוודא כי המטופל הגיע לרופא המקצועי, וכן לעקוב אחר מתן תשובתו של הרופא המקצועי. בעניין זה קבע בימ"ש המחוזי בירושלים כי על קופות החולים לקבוע מנגנון שיבטיח שיתוף פעולה בין הרופאים המטפלים כדי שבהפניה יופיע כל המידע הרפואי הרלבנטי הנחוץ לרופא האחר, ואף ינחה את החולה אם לשוב אליו לאחר הביקור אצל הרופא האחר.

הקפדה על רשומה רפואית: על רופא המשפחה חלה החובה לנהל רישום רפואי תקין בכל הנוגע לטיפול הרפואי שניתן, התרופות ומינונן וכמובן ההסברים וההנחיות שניתנו. לניהול רשומה רפואית מסודרת קיים ערך רפואי בהצגת תמונה מלאה של מצבו הרפואי של המטופל בכל שלב של המחלה, התפתחותה והשתלשלות הדברים ולאפשר מעקב שוטף ומתאים למטופל.

מעבר לכך, קיים גם ערך משפטי ראייתי שכן הרישומים הללו מהווים ראיה אותנטית בזמן אמת בדבר הטיפול שניתן, האירועים שקרו והתפתחויות שהתרחשו.

מערכת היחסים הנרקמת לעיתים במרפאות בין רופא המשפחה למטופל, מביאה רבים מלהירתע מלהגיש תביעה מחשש לפגוע ברופא המשפחה או שמא לא יוכלו לקבל טיפול בעתיד ע"י אותו מוסד רפואי, על כן חשוב לזכור כי התביעה מוגשת נגד המוסד המטפל (קופת החולים) ולא ספציפית נגד הרופא המטפל.

משרדנו מנהל תביעות מול קופות חולים בהן קיימת רשלנות רפואית של רופא המשפחה, שבמספר מקרים הביאה לנזקים קשים למטופל ואף במקרה אחד לפטירת המטופל.

רשלנות רפואית

Tue, 29 Aug 2023 11:05:49 GMT

אברהם בן 43, מעשן, חולה סכרת וסובל מלחץ דם שנים רבות היה במעקב רופא המשפחה בקופת החולים, קבל אירוע מוחי אשר הותיר אותו משותק בצד שמאל של גופו. האם מדובר ברשלנות רפואית?

רשלנות רפואית הינה מתן טיפול רפואי, תוך חריגה מסטנדרט רפואי מקובל והפרת חובת הזהירות המוטלת על נותן הטיפול (רופא) בצידו נגרם נזק למקבל הטיפול (חולה). רשלנות רפואית כוללת בין היתר: מעקב רשלני, טעויות באבחון המחלה, אבחון רשלני, אבחון מאוחר, טעויות במתן תרופות ומינון מתאים, טעויות בניתוחים, נזקים הנגרמים במעקב הריון וסביב לידה, ועוד.

כדי להגיש תביעה ברשלנות רפואית יש צורך בהתקיימות שלושה תנאים מצטברים:

הפרת חובת הזהירות
גרם נזק
קשר סיבתי בין הפרת החובה לנזק

בראש זכויותיו של חולה או מטופל בטיפול רפואי על ידי רופא או צוות רפואי, כפי שנקבע בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996, היא הסכמתו מראש ומדעת לטיפול הרפואי (למעט מקרים חריגים מצילי חיים). הסכמה זו כוללת בין היתר מידע על אופי הפעולה, טיפולים חלופיים העומדים בפני המטופל, סיכויי הצלחה של הטיפול, סיכונים אפשריים, סיכויי ההצלחה והנזק האפשרי העלול להיגרם כתוצאה מהטיפול.

המידע צריך להינתן בשפה המובנת למטופל ובאופן ברור על מנת שיוכל לקבל הסכמה מדעת לטיפול הרפואי.

על מנת להבין מהן הנסיבות שקדמו לטיפול הרשלני יש צורך באיסוף מלוא החומר הרפואי של המטופל, לעיתים קרובות אף יש צורך באיסוף תיקים רפואיים ישנים יותר וכל חומר נוסף על מנת לברר את המצב הרפואי לאשורו.

בחינת שאלת הרשלנות נעשית בהסתמך על מה שהיה ידוע בזמן אמת במועד מתן הטיפול ולא בדיעבד.

לחולה יש את הזכות לקבל כל חומר המתעד את הטיפול הרפואי שהוענק לו והמוסד הרפואי מחוייב לשמור חומר זה מספר שנים כקבוע בחוק. במקרה שהחומר הרפואי אינו נמצא הרי שהמוסד הרפואי יידרש לספק הסברים ולעיתים הדבר עשוי להביא לקבלת התביעה ללא צורך בהוכחתה, שכן נגרם למטופל "נזק ראייתי" המונע בעדו מלהוכיח טענתו.

כדי להוכיח רשלנות רפואית וקשר סיבתי על התובע לתמוך תביעתו בחוות דעת רפואית מטעם מומחה בתחום הרפואה הספציפי, אשר תתייחס לכל אחד מיסודות הרשלנות, תבחן מהן החלופות הטיפוליות הקיימות והאם עמד הרופא באמת המידה המצופה מרופא מיומן וסביר.

במקרה של אברהם, קבע בית המשפט כי קופת החולים (רופא המשפחה) התרשלה במתן מעקב רפואי הולם במשך מספר שנים על אף גורמי הסיכון שהיו באמתחתו של התובע, באופן שהוביל לאירוע המוחי ולנזק הרב שנגרם לתובע.

עלות חוות הדעת מוטלת על הניזוק וכאשר מדובר על נפגע שאין לו אמצעים לממן הגשת חוות דעת רפואית, ניתן, במקרים חריגים, להגיש את התביעה ולבקש פטור מהגשת חוות דעת רפואית ומינוי מומחים מטעם בית המשפט.

רבים נרתעים מלהגיש תביעה מחשש לפגוע ברופא או שמא לא יוכלו לקבל טיפול בעתיד ע"י אותו מוסד רפואי, על כן חשוב לזכור כי התביעה מוגשת נגד המוסד המטפל ולא ספציפית נגד הרופא.

את התביעה בצירוף חוות הדעת הרפואית יש להגיש לבית המשפט המוסמך מהבחינה המהותית (סכום התביעה) והבחינה הפרוצדוראלית (דיני סמכות מקומית).

ניתן כמובן, לפנות במישרין אל הגורם הרפואי הרשלן ולנסות לנהל משא ומתן עם חברת הביטוח המבטחת לסילוק התביעה מחוץ לכותלי בית המשפט. תהליך זה הוא זול יחסית לתובע, אולם עשוי לגזול זמן רב, אשר אינו עוצר את מרוץ ההתיישנות.

רצוי לפעול ולבסס את התביעה קרוב ככל הניתן למועד גילוי הנזק. התיישנות תביעה המוגשת לפי פקודת הנזיקין (לרבות תביעה בגין רשלנות רפואית) מתיישנת לאחר 7 שנים מהיום שבו נגרם הנזק, בתביעת קטין, 7 שנים מיום שהפך לבגיר, כלומר מהגיעו לגיל 18.

תביעת רשלנות רפואית היא תביעה סבוכה ומורכבת ומחייבת פנייה לעורך דין הבקי בעולם הרפואה והמשפט.

רשלנות רפואית - הריון ולידה

Tue, 29 Aug 2023 11:01:15 GMT

מזל טוב !! את בהריון ההתרגשות בשיאה, אבל הנה מספר דברים שחשוב לדעת.

לא אחת אנו נתקלים בסיפורים קשים על מומים שלא התגלו במהלך ההיריון או לידות שהסתבכו והותירו את התינוק והאם פגועים לשארית חייהם.

בניהול מעקב הריון ומעקב לידה ישנם שני מטופלים: האישה והעובר. שניהם משפיעים אחד על השני ועל כן קיימת חשיבות רבה למעקב רפואי נכון ומסודר ועל האישה ובוודאי על הרופא לגלות ערנות רבה לכל שינוי.

אז מתי בעצם נדע כי הייתה רשלנות רפואית?

אי הפניה לבדיקות מתאימות במהלך ההיריון. כאמור, במהלך ההיריון נדרשת האישה לבצע מספר רב של בדיקות ובכללן: בדיקות גנטיות, שקיפות עורפית חלבון עוברי, סקירת מערכות ועוד. חשוב לדעת שלא כל הבדיקות ממומנות ע"י הקופה ועל כן על הרופא המטפל חלה חובה ליידע את האישה ולהסביר לה על כל היצע הבדיקות הקיים, לרבות אלו אשר ניתן לבצען באופן פרטי. רוב הבדיקות מבוצעות בשבועות מסוימים ועל כן יש חשיבות רבה לשבוע ההיריון ולביצוע הבדיקה במועד.

אי הפניה לבדיקות אלה במועד או אי פענוח נכון של ממצאי הבדיקה, למשל, היקף ראש קטן או גדול, אשר לא זוהה, או אי הפניה לבדיקת מי שפיר בעקבות תוצאה לא תקינה בבדיקת החלבון העוברי היא רשלנות רפואית העלולה להוביל לעיתים למומים קשים אצל היילוד (פיגור שכלי, תסמונת דאון).

אי אבחון של מומים בעובר בבדיקת אולטרה סאונד. ההמלצה הידועה היא לבצע 3 בדיקות אולטרסאונד במהלך ההיריון. כאשר באחת הבדיקות הללו מופיע ממצא חריג, על הרופא המטפל מוטלת החובה להפנות לבדיקות מקיפות יותר (סקירה מורחבת, ייעוץ גנטי ועוד).

חשוב לדעת שכאשר ההיריון מתנהל כשורה, קופת החולים מספקת סקירות בסיסיות בלבד, וניתן ואף רצוי לבצע סקירת מערכות מורחבת באופן פרטי שמטרתה לזהות מומים ולבדוק איברים שלא נבדקו במהלך הסקירה הבסיסית (גפיים, פנים ועוד).

כאשר הרופא אינו מיידע את האישה בדבר קיומן של הבדיקות הללו ובסופו של דבר נולד תינוק עם מום שניתן היה לאבחנו בסקירת מערכות, הרי שמדובר ברשלנות רפואית, בגינה ניתן לתבוע.

רשלנות באי הפניה לבדיקות סקר גנטי. בכל תכנון הריון על הרופא להסביר לאישה על קיומן של בדיקות סקר גנטיות. אף אם מדובר בהריון שני ושלישי ובוצעו בעבר בדיקות סקר, על הרופא לעדכן כי קיימות בדיקות סקר חדשות ובמידת הצורך לבצע בדיקות אלה טרם ההיריון.

ישנם מצבים המחייבים הפניה לייעוץ גנטי למשל אם ישנו ילד נוסף הסובל ממחלה גנטית או מום, נישואי קרובים ועוד.

לעיתים ההפניה לייעוץ גנטי עשויה להתעורר דווקא במהלך ההיריון לאור ממצאי בדיקות שבוצעו (מום שהתגלה בסקירת המערכות). אי הפניה לבדיקות סקר כנדרש ואי יידוע האישה בדבר קיומן של בדיקות אלה מקימות עילת תביעה בגין רשלנות רפואית נגד הרופא המטפל או נגד קופת החולים.

רשלנות במהלך הלידה. רשלנות רפואית יכולה להתבטא לא רק במהלך מעקב ההיריון אלא גם במהלך הלידה עצמה. הערכה לא נכונה של משקל העובר כאשר מדובר בעובר גדול (מעל 4 קילו) בשילוב עם נתונים אימהיים נוספים, עשויה להוביל למצב של כליאת כתפיים – זהו מצב בו הראש יוצא, אך הכתף נתקעת בתעלת הלידה ויכול להתבטא בסיבוכים לאם הכוללים בין היתר קרע בפירנאום, וסיבוכים קריטיים לעובר, כגון: פגיעה עצבית במקלעת עצבי הזרוע (Erb's palsy), שברים בקלביקולה (עצם הבריח) ולעיתים אף תשניק לידתי.

מצב נוסף היכול להתפרש כרשלנות רפואית הינו אי ביצוע ניתוח קיסרי במועד. מצוקה עוברית המתבטאת במוניטור מחייבת במקרים מסוימים ביצוע ניתוח קיסרי דחוף לחילוץ העובר. עיכוב בהחלטה על הניתוח או עיכוב בביצוע יכולים להיות הרי אסון ולהביא לתוצאות קשות כגון, שאיפת מקוניום, שיתוק מוחין ולעיתים אף מוות.

במהלך ההיריון מומלץ להיות עם אצבע על הדופק, לשאול את כל השאלות וכמובן לבצע את הבדיקות אליהן הפנה הרופא המטפל. אמנם האחריות המלאה מוטלת על הרופא הן לגבי המעקב והן לגבי היידוע אודות הבדיקות הקיימות, אך מומלץ כי המטופלת תהיה שותפה מלאה ותגלה ערנות בכל הנוגע למעקב ההיריון והלידה.

כמו כן, חשוב מאוד לשמור את תיק מעקב ההיריון וכן את דיסק סקירות המערכות גם לאחר הלידה. מסמכים אלה הינם כלי חשוב עבור עורך הדין העוסק בתחום הרשלנות הרפואית להוכחת התביעה.

רשלנות רפואית בטיפולי שיניים

studio14@codenet.co.il (studio 14) — Tue, 29 Aug 2023 10:55:28 GMT

מי מאיתנו אוהב ללכת לרופא שיניים? כנראה שאף אחד, אבל לעיתים הדבר בלתי נמנע והכרחי לשמירה על היגיינת הפה והאסתטיקה.

ברפואת שיניים בשונה מרפואה אחרת, לרוב מדובר בטיפולים פרטיים ויקרים, כשלמטופל אין כלל ידע, הבנה ויכולת לדעת מהן הפעולות המבוצעות בפיו, ולרוב מתגלה הנזק רק כאשר מגיע לטיפול אצל רופא שיניים אחר.

טיפול שיניים רשלני ובלתי מקצועי עשוי לגרום נזק ארוך טווח לעצבים, לשיניים, לחניכיים ועשוי להוביל לכאב וסבל רב של המטופל יחד עם הוצאה כלכלית ניכרת.

כמו כל תחום ברפואה גם טיפולי השיניים יכולים להיות טיפולים הכרחיים ובכללם עקירות, טיפולי שורש, סתימות, וכן טיפולים אלקטיביים כגון הלבנת שיניים, וכו'. מדובר בפרוצדורות לרוב פשוטות יחסית שמתבצעות מדי יום במרפאות השונות, ולעיתים הטיפול מסתבך עד כדי נזקים בלתי הפיכים למטופל.

חשוב לדעת כי לא כל סיבוך או חוסר הצלחה של טיפול שיניים מקורו דווקא ברשלנות רפואית. המבחן הינו מבחן הרופא הסביר, כלומר האם רופא השיניים הספציפי העניק למטופל טיפול סביר בהתאם לסטנדרטיים הרפואיים המקובלים.

גם ברפואת שיניים חב הרופא בחובת זהירות כלפי המטופל, בהסכמה מדעת ולאחר שהסביר לו את מהות הטיפול, ובמעקב אחר תוצאות הטיפול למשל קליטת השתל, שיקום הפה ועוד.

רשלנות רפואית בתחום רפואת השיניים נובעת לרוב ממספר גורמים ובכללם חוסר מקצועיות של רופא השיניים המטפל, תכנון לקוי של הטיפול ועוד ויכולה להיגרם בטיפולים שונים לדוגמא: מתן זריקת הרדמה במינון שגוי עשויה להוביל לשתוק חלל הפה, פגיעה בשרירי הפנים ו/או בלסת.

דוגמאות נוספות הינן עקירת שן שלא לצורך (לרוב שיני בינה), אי ביצוע צילוםCT טרם השתלת שיניים, טיפול אורתודנטי אצל מי שאינו מומחה בתחום ועוד.

רצוי כבר בתחילת הטיפול לבקש מהרופא הסבר אודות הטיפול, סיכוניו ומשך הזמן שעשוי להמשך וכן האם קיים טיפול חלופי. כמו כן, במקרים מסוימים ניתן לאתר עוד במהלך הטיפול סימני אזהרה אשר עשויים למנוע מהמטופל נזק ולחסוך תביעה עתידית למשל: כאב רב ממושך, טיפול שאורך מעבר לזמן שנקבע, נשירת כתרים, התחמקות הרופא ממענה על שאלות ומתן הסברים, כל אלה מצדיקים פנייה לרופא שיניים אחר לקבל חוות דעת נוספת.

הליך התביעה כאן דומה להליך של רשלנות רפואית כללית וגם כאן נדרשת חוות דעת של רופא שיניים מומחה בתחום שאף יעריך את מידת הנזק ואת עלות הטיפול השיקומי הנדרש.

חשוב לשמור ולאסוף את כל הקבלות שהוצאו בגין התשלומים ששולמו לרופא השיניים, וכן צילומים במידה וקיימים.

פעמים רבות מטופלים חוששים לתבוע את רופא השיניים מחשש שהרופא בעצמו לא יוכל לשלם את הנזק שנגרם לו. חשוב לדעת כי רוב הרופאים והמוסדות הרפואיים מבוטחים בביטוח אחריות מקצועית ועל כן במקרים בהם מוגשת תביעת רשלנות רפואית, חברת הביטוח היא המייצגת והיא האחראית לתשלום הפיצוי.

בכל מקרה, לא מומלץ לפנות לרופא השיניים או לחברת הביטוח באופן עצמאי במכתב תלונה, שכן הדבר עשוי לגרום נזק רב לתביעה העתידית שתוגש ככל שמכתב התלונה לא יניב תוצאה רצויה. ועל כן, אם התעורר חשד כי נגרם נזק כתוצאה מטיפול שיניים רשלני, מומלץ להתייעץ עם עו"ד בתחום.

רשלנות רפואית בניתוח פלסטי

Tue, 29 Aug 2023 10:55:04 GMT

תופעת הניתוחים הפלסטיים הולכת וגוברת לאחרונה. ניתן לראות מגמת עלייה בקרב המנותחים, לא רק נשים אלא גם בקרב גברים (כ-20% מכללת המנותחים) ואף בקרב בני נוער (כ-15% מכלל המנותחים).

ניתוחים פלסטיים הם ניתוחים אלקטיביים, כלומר ניתוחים שאינם דחופים ואינם מצילי חיים, ונועדו לצרכים אסתטיים. אולם חשוב לזכור שגם ניתוח פלסטי הוא ניתוח לכל דבר ועניין, וככזה גם לו יש לא מעט סיכונים וסיבוכים.

חשוב להדגיש כי לא כל תוצאה לא מוצלחת של ניתוח פלסטי הינה בהכרח כתוצאה מרשלנות רפואית.

אז איך נדע מתי מדובר ב רשלנות רפואית?

עוד טרם ביצוע הפרוצדורה הניתוחית (שהיא לרוב בלתי הפיכה) יכולה להתעורר שאלת הרשלנות הרפואית בעצם אי שליחת המנותח לבירור פסיכולוגי. בפסיקה קבע בית המשפט כי בניתוחים מעין אלה, מקובל להפנות את המטופל להערכה פסיכולוגית לבחינת התאמתו לניתוח מבחינת אישיות ולהפנותו במידת הצורך לטיפול נפשי להתמודדות עם בעיות בדימוי הגוף ובדימוי העצמי.

בנוסף, כבר בשלב הראשוני, על הרופא המנתח ללמוד על עברו הרפואי של המטופל, ולהנחותו בדבר הכנה לניתוח כגון הפסקת עישון, הצטלקות, לקיחת תרופות כרוניות וכדומה וכן מצבו טרם הניתוח למשל עודף משקל. אי לקיחת אנמנזה מתאימה שהובילה בסופו של דבר לנזק מהווה רשלנות רפואית.

אחת העילות הנפוצות ביותר לתביעות רשלנות רפואית היא שאלת ה "הסכמה מדעת". ישנם לא מעט מקרים בהם, נגרם למנותח נזק כתוצאה מן הניתוח, אשר לו ידע המנותח כי נזק זה יכול להתרחש, היה בוחר שלא לעבור את הניתוח כלל.

על כן בית המשפט בוחן בראש ובראשונה לצורך הכרעה בתיק, האם הפר המנתח את חובתו לספק למטופל את מלוא המידע אודות הניתוח. בין היתר בוחן בית המשפט איזה מידע נמסר בדיוק ע"י המנתח לתובע, ואלו הסברים קבל המנותח הן בכתב והן בעל פה. כמו כן, מהן החלופות הטיפוליות שהוצעו למטופל, האם הוסברו התוצאות האפשריות לרבות הסיבוכים והסיכויים, תופעות לוואי ולמה בדיוק הסכים המטופל. טענת אי הסכמה מדעת תקום לתובע במקום בו לא עמד בפניו כל המידע הרפואי הנחוץ לו לקבלת החלטה שקולה בנסיבות העניין.

בעניין זה קבע בית המשפט (ע"א 6153/97 שטנדל נ' פרופ' שדה) כי ככל שהטיפול אינו חיוני, כך כוללת חובת הגילוי מתן מידע מפורט יותר וההסבר נכלל ברף העליון של חובת הגילוי והוא כולל התייחסות לסיכויי הצלחה, וגם מתן אזהרה מפני סיבוכים אפשריים גם אם הם נדירים.

רשלנות רפואית יכולה להתרחש אף בזמן הניתוח עצמו, כתוצאה מחוסר מיומנות של המנתח, הן בשלב החיתוך והן בשלב התפירה, אי התאמת הניתוח למטופל, שימוש בחומרים אסורים ועוד.

אף לאחר הניתוח חלה חובה על הרופא המטפל לבצע מעקב אחרי המנותח, לתת לו הנחיות לתקופת ההחלמה, כגון: חבישת חגורת בטן אלסטית, חזייה מתאימה, אי ביצוע פעולות מסויימות כגון הרמת משקל ועוד.

במשרדנו הוגשה לאחרונה תביעה של תובעת לאחר ירידה דרסטית במשקל, בגין ניתוח כושל של מתיחת בטן והרמת שדיים, אשר בוצעה ע"י הנתבע ואשר הותירה את התובעת במצב גרוע יותר ממנו סבלה טרם הניתוח.

בכתב התביעה שהוגש נטען כי הוסבר לתובעת כי הניתוח כולל בין היתר שאיבת שומן וכן שתלי סיליקון שאמורים היו להיות מושתלים בשדיה (ועליהם אף שילמה).

בפועל לא בוצעה כלל שאיבת שומן ואף לא החדרת שתלי סיליקון ובסופו של יום לאור כישלון הניתוח הראשון נזקקה התובעת לניתוח תיקון שנה מאוחר יותר שבוצע ע"י התובע ואף הוא כשל, וכעת עומדת היא בפני ניתוח נוסף.

חשוב לזכור כי מעבר לנזק הגופני והאסתטי של אותו מטופל, נגרם לו לרוב גם נזק נפשי. אותו מטופל מלכתחילה בקש לבצע את הניתוח בשל חוסר שביעות רצון ממראה גופו, או פניו ומרצונו לשנות את מראהו, כאשר בפועל מצבו לא השתפר, אלא אף החמיר.

במצבים כאלה, עשויה להיגרם למטופל נכות נפשית העלולה לגרום לפגיעה בתפקודו היומיומי האישי והמקצועי בגינה רשאי הוא לתבוע פיצוי נוסף מאת המנתח.

רשלנות רפואית במקרים של שארית שליה

Tue, 29 Aug 2023 10:52:20 GMT

תסמונת אשרמן

במהלך ההיריון מתפתחת ברחם השליה שתפקידה להעניק מזון וחמצן לעובר בכל תקופת שהותו ברחם. זמן קצר לאחר יציאת הוולד מהרחם, נפלטת השליה מהרחם באופן עצמאי.

קיימים מצבים בהם השליה נעוצה בדופן הרחם ואז לאחר לידה, או הפסקת הריון יזומה, היא אינה יוצאת בשלמותה ונותרות שאריות בחלל הרחם.

שארית שליה ברחם הינה מעין "פצצה מתקתקת". סיבוכים תוך רחמיים העשויים להתרחש כוללים בין היתר זיהומים והידבקויות ובמקרים קיצוניים אף אובדן הפוריות (חוסר יכולת להרות או הפלות חוזרות), ועל כן חשוב להיות קשובים לסימני האזהרה לקיומה של שארית שליה.

אחד הסימנים הוא דימום מוגבר או מתמשך לאחר לידה. במקרים אלה צריך להתעורר חשד להיוותרות שארית שליה ולביצוע סקירת רחם ידנית ואולטרסונוגרפית.

תשומת לב מוגברת זו נדרשת מהיולדת עצמה ולבטח מהצוות הרפואי המטפל.

אז איך נדע אם היתה רשלנות רפואית?

לא בכל מקרה בה נותרת שארית שליה מדובר ברשלנות רפואית. חשוב לבחון האם במהלך הלידה נהג הצוות התנהגות סבירה אשר תמנע את הצורך בגרידה לאחר הלידה.

לעיתים עצם פעולת ריקון הרחם באמצעות כפית גרידה מתכתית (הנקראת קורטה) יכולה לפגוע ברירית הרחם ולגרום להידבקויות, חוסר וסת או אובדן הפוריות – תסמונת המכונה "תסמונת אשרמן".

על כן, פעולת הגרידה צריכה להתבצע בזהירות יתרה ועל הצוות המטפל לשקול במקביל טיפולים נוספים ומשלימים על מנת למנוע הידבקויות ובכללם טיפול הורמונלי באמצעות אסטרוגן, הכנסת בלון קטטר לחלל הרחם לאחר הפרוצדורה, או החדרת התקן תוך רחמי.

דוגמא נוספת הינה ביצוע הפסקת הריון תרופתית על פני פעולה כירורגית העשייה להוביל לפגיעה ברחם.

לאחר האבחון הרפואי של "תסמונת אשרמן" יש לבצע "היסטרוסקופיה אבחנתית" שמטרתה להפריד את ההידבקויות שנוצרו בחלל הרחם. חשוב לזכור שפעולה זו כרוכה בסיכונים ועלולה אף היא לגרום לנזקים בלתי הפיכים ברחם. חוסר מיומנות וחוסר ניסיון של מבצע ההיסטרוסקופיה עד כדי פגיעה קשה ברחם, עשוי להיחשב כרשלנות רפואית.

בבחינת רשלנות רפואית יש לבחון האם הצוות הרפואי המטפל נהג תוך חריגה מסטנדרטים רפואיים או נורמות מקובלות בפרקטיקה הרפואית. האם הצוות הרפואי קשוב היה לתלונות היולדת ולסימני האזהרה ? חשוב לדעת כי ככל שהאבחון מתרחש בשלב מאוחר יותר, הסיכוי לנזקים וסיבוכים גדול יותר.

בשלב הבא יש לבחון מה הנזק הנגרם ליולדת. ככל שהנזק חמור יותר הפיצוי הכספי גבוה יותר. אין ספק כי פגיעה בפריון, הכרוכה לרוב גם בנזק נפשי ולעיתים אף בשירותי פונדקאות, הינה גבוהה יותר מאשר נזק הכרוך בביצוע גרידה נוספת או היסטרוסקופיה.

כדאי לדעת כי "תסמונת אשרמן" כרונית מקנה נכות בשיעור של 30% לצמיתות על פי תקנות המוסד לביטוח לאומי והדבר זהה למצב של אובדן רחם. לצערנו לנכות זו נלווית לרוב גם נכות נפשית קבועה הכרוכה בדיכאון ובעיות נפשיות בגינן זכאית האישה לאחוזי נכות נוספים.

מומלץ, לכל אשה הסובלת מתסמונת אשרמן ו/או הידבקויות בחלל הרחם לברר את הסיבה למצבה ואת התנהלות הצוות הרפואי הן בשלב הלידה/ההפלה והן לאחריה.

ראוי לזכור שעל מנת להוכיח כי הנזק ארע עקב התרשלות יש להצביע על קשר סיבתי בין ההתנהגות הרשלנית לבין הנזק שנגרם. לשם כך יש להיעזר בחוות דעת של מומחה רפואי מתחום הגינקולוגיה וכן להיוועץ עם עורך דין הבקי בתחום לקבלת פיצוי מקסימלי.

ערכו של טופס הסכמה מדעת

Tue, 29 Aug 2023 10:45:56 GMT

כל טיפול רפואי המוענק למטופל מחייב הסכמתו מדעת, אם באמצעות חתימה ואם בהתנהגות. סעיף 14 (ב) לחוק זכויות החולה קובע רשימה של טיפולים המפורטים בתוספת השנייה לחוק המחייבים חתימה על מסמך אשר יכלול את תמצית ההסבר שניתן למטופל

הטיפולים המפורטים בחוק הינם:

ניתוחים, למעט כירורגיה זעירה.
צינתורים של כלי דם.
דיאליזה.
טיפול בקרינה מייננת (רדיותרפיה).
טיפולי הפריה חוץ-גופית.
כימותרפיה לטיפול בתהליכים ממאירים.

לצד חוק זה ישנן הוראות חוק נוספות כגון תקנות בריאות העם, המגדירות מהם הטיפולים בהם נדרשת הסכמה בכתב. לדוגמא בדיקת מי שפיר וכדומה.

תמצית ההסבר המפורטת בטופס ההסכמה אינה באה להחליף את ההסבר עצמו. על הרופא להעניק למטופל את כל המידע הנחוץ לו לצורך קבלה מושכלת לגבי הטיפול שיינתן לו, תוך מתן הסבר בדבר הסיכויים והסיכונים של אותו טיפול.

כאשר המידע הרלבנטי לא היה גלוי למטופל, למעשה לא ניתנה הסכמתו מדעת של המטופל לטיפול ובכך קמה לו עילת תביעה עצמאית גם במקום בו הטיפול הצליח ולו רק מעצם הפגיעה בחופש הבחירה של המטפל. כך למשל יכול לתבוע אדם שקבל טיפול רפואי והטיפול הצליח, אולם לא הוסברו לו תופעות הלוואי הנלוות לטיפול.

החתימה על טופס ההסכמה לכשעצמה אינה מספקת. קיימת חשיבות למועד החתימה על טופס ההסכמה. כאשר מדובר בניתוח אלקטיבי (שתוכנן מראש) על הרופא למסור את המידע בשלב מוקדם יחסית. כאשר מדובר בניתוחים פלסטיים לרוב המטופלים מקבלים הביתה את טופס ההסכמה על מנת שיוחלו לקרוא בעיון, להתייעץ ולהחליט בצורה מושכלת כי הם מעוניינים בביצוע הניתוח.

לעיתים החתימה על טופס ההסכמה נעשית סמוך לניתוח, כאשר המועמד לניתוח כבר מטושטש מתרופות הרגעה, במקרים כאלה קבע בית המשפט במספר מקרים כי אין נפקות לטופס ההסכמה, כלומר החתימה אינה תקפה.

טופס ההסכמה צריך להיות מנוסח באופן שיהיה ברור למטופל ועל כן יש להחתים על טופס הסכמה בשפתו של המטופל. כאשר אין טופס כזה, יש להסביר לו בשפה המובנת לו (באמצעות מתורגמן למשל). כיום ניתן למצוא טפסים בארבע שפות: עברית, אנגלית, רוסית וערבית.

טפסי ההסכמה הינם לרוב סטנדרטים אולם ההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י) ניסחה טפסי הסכמה ייעודיים (ספציפיים) לפרוצדורות שונות. כאשר לא קיים טופס ספציפי על הרופא להוסיף בכתב ידו תמצית ההסברים הנוספים שניתנו ושאינם מפורטים בטופס.

הרשומה הרפואית, כלומר תיקו הרפואי של המטופל מהווה ראייה חשובה שתעמוד בפני בית המשפט כאשר יידרש התובע להוכיח תביעתו. לכן, על הרופא לתעד מהם ההסברים שניתנו למטופל, האם המטופל שאל שאלות, האם הבין את שנאמר לו וכדומה. כאשר הרשומה הרפואית אינה קיימת או לא מתועדים ההסברים שניתנו נגרם לתובע "נזק ראייתי" המקשה עליו לנהל את תביעתו, ולכך יש משקל רב לטובת התובע.

כיום, נודעת חשיבותה של הסכמה מדעת ומתן הסברים למטופלים לפני ביצוע הטיפול ואנו עדים לטיפולים בהם הרופאים מחתימים על טפסי הסכמה גם בלא שקיימת הוראה מפורשת בחוק.

כמו כן, כאשר מדובר בפרוצדורות מורכבות ובניתוחים שאינם דחופים ומצילי חיים, ישנם מוסדות רפואיים המחלקים דפי מידע מפורטים למטופל טרם הניתוח, שם מוסבר למטופל אודות הניתוח וכן כל המידע הנחוץ לו כדי לקבל הסכמתו מדעת לניתוח. ברשומה הרפואית יירשם כי המטופל קבל דף מידע וכן יישמר עותק מדף המידע שקיבל.

אחריות למוצרים פגומים

Tue, 29 Aug 2023 10:31:48 GMT

לא אחת אנו עדים לפגיעה גופנית, ולעיתים עד כדי מוות, המתרחשת כתוצאה משימוש במוצר. כיצד נדע האם מדובר במוצר פגום והאם יש את מי לתבוע?

פעמים רבות קשה להוכיח כי נפל פגם במוצר מסוים עד כדי כך שגרם לנזק גוף למשתמש, על כן נחקק חוק האחריות למוצרים פגומים, התש"ם-1980. זהו חוק סוציאלי המטיל אחריות חמורה על היצרן, וקובע כי חלה עליו החובה לפצות את מי שנגרם לו נזק גוף כתוצאה מפגם במוצר שיצר, מבלי שיצטרך להוכיח אשמה מצד היצרן. החוק מרחיב וקובע כי יצרן הינו גם יבואן שייבא לארץ מוצר למטרות מסחריות ואף ספק של מוצר כשלא ניתן לזהות את היצרן או היבואן.

חשוב לזכור שעל פי חוק זה האחריות הינה רק על נזקי גוף, ואם נגרם לאדם נזק אחר, כגון נזק לרכוש, התביעה תהיה בהתאם לפקודת הנזיקין.

אז איך נדע מהו מוצר פגום?

מוצר פגום הינו מוצר אשר מחמת ליקוי בו עלול לגרום לנזקי גוף ואשר בנסיבות העניין נדרשות אזהרות או הוראות טיפול, והן לא ניתנו או שניתנו במידה שאינה מספקת. נטל ההוכחה במקרה זה יהיה על היצרן, שכן מוטלת עליו החובה לייצר מוצר באופן שלא יגרום נזק כזה, ומשארע הנזק ולא יודעים מה גרם לו, אז ראוי להטיל את החובה על היצרן.

קיימים מספר סוגים של פגם במוצר:

פגם בייצור– כאשר קיימת סטייה מסוכנת מדגם המוצר המקורי. מתרחש לרוב כבר בתהליך הייצור וגם היצרן רואה במוצר זה כפגום. בד"כ מתבטא בטכנולוגיה לא מתקדמת או שמסתמכת על ידע לא אקטואלי למשל, תרופות, פלקל, אסבסט וכו'.

פגם בתכנון או בדגם עצמו, כלומר דגם המכיל סיכון למשתמש ועל התובע לשכנע את ביהמ"ש כי דגם זה אסור שיהיה בשוק.

פגם בשיווק– האזהרות או הוראות השימוש אינן מתאימות. הכוונה בעיקר למוצרים שבשימוש בהם קיים סיכון מיוחד של תופעות לוואי, כגון: תרופות, צבע לשיער וכדומה.

על אף האמור לעיל, החוק מעניק ליצרן מספר הגנות, כלומר 5 מקרים בהם לא ניתן לתבוע את היצרן:

א. פגם מאוחר במוצר, כלומר הפגם נוצר אחרי שהמוצר יצא משליטתו של היצרן, וזאת לאחר שהוכיח כי המוצר עבר בדיקות בטיחות סבירות. במקרה זה אם היו רק בדיקות מדגמיות לא תחול ההגנה.

ב. הגנת מצב המידע – בעת שהמוצר היה בשליטת היצרן לא יכול היה לדעת, לפי רמת ההתפתחות הטכנולוגית שהיתה בידו, כי אינו עומד ברמת הבטיחות הסבירה.

ג. מוצר גנוב – על היצרן להוכיח כי שמר על המוצר מפני גניבה וכן התריע אחרים על הגניבה.

ד. הסתכנות מרצון - מצב בו הנפגע ידע על הפגם ועל הסיכון הכרוך בו וחשף עצמו מרצון לאותו סיכון (סיגריות, אסבסט).

ה. אשם תורם – דרישת החוק היא להתרשלות חמורה מצד הניזוק אשר תביא להפחתת סכום הפיצויים בהתאם למידת התרשלותו.

התיישנות: על פי חוק זה, התיישנות הינה 3 שנים מיום גילוי הנזק או 10 שנים מיום ייצור המוצר.

אולם חשוב לדעת כי גם אם חלפה תקופת ההתיישנות על פי חוק זה, עדיין יכול התובע לתבוע על פי פקודת הנזיקין או חוק הגנת הצרכן, כל זאת כמובן בתנאי שההתיישנות על פי דינים אלה טרם חלפה. חשוב לדעת שבמקרה ויבחר התובע לתבוע על פי דינים אלה, נטל ההוכחה יוטל עליו.

תביעה בגין הידבקות בקורונה

Tue, 29 Aug 2023 10:29:13 GMT

בתאריך 11/03/2020 הוכרה מחלת הקורונה (COVID-19) כמגיפה עולמית (פנדמיה). עדיין אין ברשותנו מידע רב אודות המחלה, וייתכן כי רק בחלוף הזמן נוכל להבין מהן השלכות ההדבקה ואילו נזקים לצמיתות הותירה המגיפה, אולם כבר עתה ברור לנו כי מדובר במחלקה מדבקת מאוד, אף ברמת סכנת חיים לאוכלוסייה מסויימת.

בשלב זה, המידע שיש לנו אודות נגיף הקורונה הינו מצומצם יחסית, יחד עם זאת, הידבקות בנגיף הקורונה אינה גזרת גורל ולעיתים ההדבקה נובעת בשל התרשלות של גורם מסויים.

תביעה נזיקית בגין הדבקה בנגיף הקורונה על נזקיו, הינה תביעה על פי עוולת הרשלנות המפורטת בפקודת הנזיקין, ולשם כך יש צורך בשלושה תנאים מצטברים:

הפרת חובת הזהירות
גרם נזק
קשר סיבתי בין הפרת החובה לנזק

עולה השאלה, מיהם הגופים אותם ניתן לתבוע בגין הפרת לחובת הזהירות:

משרד הבריאות/מדינת ישראל

חובת הזהירות המוטלת על משרד הבריאות הינה בין היתר בקביעת מדיניות מתאימה, הנגשת מידע והיערכות מתאימה. כל פעולה או מחדל הגורם נזק כתוצאה מאי קיום אחד מאלה או אי פיקוח על ביצוע הנחיות או הוראות מחייבות, עשוי להקים עילת תביעה.

בהקשר זה ניתן לתבוע גם את הרשות המקומית על פי אותו עקרון בו ניתן לתבוע את המדינה.

חשוב לזכור כי יש להבחין בין אחריות ישירה/ אישית לאחריות שילוחית. כאשר אדם פועל במסגרת ארגון מסויים, יש לראות מיהו הגורם שקבע את המדיניות, האם מדובר בעובד הפועל בשם הארגון כולו (כגון משרד הבריאות) ואז תחול עליו אחריות שילוחית, או שמא מדובר באדם אשר הוא עצמו קבע מדיניות/ פעל על דרך המחדל וגרם לנזקים ואז ניתן יהיה לתבוע אותו באחריות ישירה.

עוד חשוב לדעת, כי חלק מההחלטות שלטוניות, נהנות מחסינות, הנובעות לרוב מתוך שיקול דעת שלטוני, ושיקולי מדיניות ועל כן, פעמים רבות, יש לבחון מה עמד בבסיס ההחלטה, לדוגמא מצב חרום.

שירותים רפואיים:

תביעות בגין הדבקה בנגיף הקורונה, יכולות לקום גם נגד נותני שירותים רפואיים, כגון: בתי חולים, מד"א מעבדות. הרשלנות יכולה להתבטא בין היתר באבחון שגוי, איחור באבחון, אי שמירה על אזורי בידוד וכדומה.

מעסיקים:

עובד אשר מעבידו לא נשמע להוראות והנחיות שניתנו ע"י משרד הבריאות כגון, צמצום פעילות, הוראות בידוד ושמירת מרחק, ובמקרים אחרים, אי הספקת ציוד מגן או ציוד לקוי בגינם נגרם לעובד נזק והוא נדבק במחלה, רשאי לתבוע את מעבידו בגין רשלנות והדבר ייחשב כתאונת עבודה, והוא יוכל אף לפנות לביטוח לאומי למיצוי זכויותיו.

חשוב לזכור כי כדי לתבוע את המעביד יהיה עליו להוכיח כי המעביד התרשל וההדבקה בנגיף התרחשה במסגרת עבודתו.

מוסדות:

גם אוכלוסייה השוהה במוסדות כגון: קשישים, אשר נדבקו במהלך שהותם במוסד, כאשר ההדבקה נגרמה ע"י התרשלות של הצוות, למשל הכנסת מבקרים, אי שמירה על הוראות הבידוד וכדומה.

תביעה על פי חוק האחריות למוצרים פגומים:

מלבד האמור לעיל, ניתן יהיה לתבוע על פי חוק האחריות למוצרים פגומים, כאשר ההדבקה התרחשה כתוצאה משימוש במוצר פגום, כגון: ערכות פגומות, ציוד מגן פגום וכדומה. במקרה זה, האחריות הנדרשת כאן היא חמורה יותר והיא מפורטת בחוק האחריות למוצרים פגומים.

לפני מספר ימים הוגשה התביעה הראשונה נגד חברת הספנות בעלת הספינה GRAND PRINCESS על ידי זוג נוסעים ממרילנד ארה"ב. הטענה העיקרית היתה שההחברה אפשרה את המשך ההפלגה, והעלאת נוסעים נוספים חרף הידיעה על מחלת קורונה בקרב הסבב הראשון של ההפלגה.

קרוב לוודאי כי בעתיד יוגשו תביעות נוספות. ביהמ"ש יידרש בתביעות אלה לקבוע האם הנתבעים עשו כל שניתן וצריך היה לעשות באופן סביר כדי למנוע את ההדבקה בנגיף. הבעיה היא, לקבוע את מדד הסבירות הנדרשת כאשר מדובר במגיפה עולמית בלתי מוכרת והאמצעים העומדים לרשות הנתבעים.

תביעות בגין התאבדות

Tue, 29 Aug 2023 10:25:38 GMT

מדי שנה מתאבדים בישראל כ-400 בני אדם. כמו כן, כ-4,000 פניות לחדרי מיון כל שנה הן תוצאה של ניסיונות אובדניים.

התאבדות רשלנות רפואית?

מצב רפואי קשה, נכות קשה, לידה ואף אשפוז ממושך עשויים להוביל למחשבות אובדניות בקרב מאושפזים רבים. לא תמיד מקור ניסיון ההתאבדות הינו דווקא מחלת נפש, אלא לעיתים מקורו בדיכאון, ואף דכאון אחרי לידה. ניסיונות התאבדות אלה מבטאים לרוב מצוקה נפשית וקריאה לעזרה מצד החולה. יחד עם זאת, ניסיונות התאבדות אשר לא צלחו עשויים להותיר את אותם חולים עם נכות קשה עוד יותר מזו שהיתה טרם אותו ניסיון כושל.

תביעות רשלנות רפואית רבות מוגשות לרוב ע"י בני משפחה של החולים בגין ניסיונות התאבדויות או התאבדויות שצלחו, נגד מטפלים אשר לא פעלו למנוע את האירוע, באמצעות אשפוז, או כל אמצעי אחר.

חשוב לשכור כי אדם אשר גמרה בליבו ההחלטה לשים קץ לחייו, כאמור אם בשל מחלה נפשית או סיבות אחרות, עשוי להצליח במשימתו זו חרף ההשגחה של הצוות הרפואי, ולכן לא תמיד "הצלחה" זו מעידה על התרשלות כלשהי. משכך, יש לבחון לעומקם את נסיבות המקרה..

משרד הבריאות קבע נהלים ברורים (29/2009;14/95) המסדירים את נושא ההשגחה והמעקב בביה"ח) אחר חולים אשר ניסו לפגוע בעצמם או קיים חשש כי יעשו כן. נהלים אלה תקפים מרגע הגעת החולה לחדר המיון ועד שחרורו וקבלת טיפול במסגרת בריאות הנפש בקהילה.

החוזר מגדיר "שמירה מיוחדת" כ "השגחה על מטופל ע"י איש צוות שמונה ע"י אחות אחראית בהתאם להנחיות שנתנו ע"י הרופא שקבע את היקף השמירה הנדרשת ותנאיה לרבות האפשרות להעזר באנשי אבטחה בביה"ח".

איגוד הפסיכיאטריים גיבש נייר עמדה על מנת להתמודד עם נושא זה ותביעות משפטיות המוגשות בעקבות כך, וקבע מס' כללים להערכת סיכון בקרב מטופלים אובדניים. עוד נקבע כי על הפסיכיאטר לבצע בחינה לבירור ביטוייה השונים של ההתנהגות האובדנית, הערכת גורמי סיכון, אירועי דחק ותמיכה משפחתית, ובהתאם לכך לשקול פעולות שונות לרבות אשפוז, הרחקת אמצעי פגיעה עצמית, טיפול פסיכיאטרי מתאים, ומעקב וניטור אחר המטופל.

כבר בשנת 1999 (רע"א 1412/94 הדסה עין כרם נ' עפרה גלעד ) פסק בימ"ש העליון פיצוי למשפחתו של חולה נפש שהתאבד בבית חולים לאחר ניסיון התאבדות בביתו, לאחר שביה"ח התרשל בהערכת מצבו הנפשי של החולה וכי בנסיבות העניין לא הוענק לו טיפול מתאים.

מקרים נוספים של התאבדות

במקרים אחרים של התאבדות, כגון בבתי סוהר, מרכזי קניות (עזריאלי), בהם נדרשו בתי המשפט לקבוע רשלנותם של אותם גורמים לנזק שאירע, קובע בית המשפט כי ההתאבדות הינה פעולה מכוונת של המתאבד אשר מנתקת את הקשר הסיבתי בין מעשי המזיק לבין הנזק.

יחד עם זאת, ישנם מקרים בהם חלה על המזיק חובת זהירות שכן יכול וצריך היה לדעת כי התובע מעוניין להתאבד (ניסיונות קודמים, אמירה) והוא לא נקט בצעדים הדרושים למניעה ואז ניתן יהיה להטיל על כתפיו את האחריות למות התובע או לניסיון ההתאבדות.

הוכחת תביעות מסוג זה אינן פשוטות ודורשת הבאה והצגת ראיות חד משמעיות בפני השופט.

התפרצות מאוחרת של מחלות

Tue, 29 Aug 2023 10:23:26 GMT

התפרצות מאוחרת של מחלות לאחר אירוע תאונתי

ישנן תאונות אשר לכאורה נראות "קלות" ומסתיימות ללא פגיעה משמעותית, אולם הנזק מתגלה רק בשלב מאוחר יותר. לעיתים מדובר בנזק שלא התגלה מיד, בשל אבחון לקוי או פענוח שגוי של בדיקות ולעיתים מדובר בהתפרצות מאוחרת של מחלה, המתפרצת רק לאחר מספר חודשים ואף למעלה משנה לאחר האירוע.

אירוע תאונתי עשוי לשמש כטריגר למחלות. לעיתים מקננת בגוף מחלה ללא כל ביטוי, אולם רק כאשר מתרחשת טראומה היא מקבלת ביטוי קליני. כאשר אנו מדברים על טראומה הכוונה היא לאירוע תאונתי חיצוני הגורם לפגיעה נפשית או גופנית.

לא תמיד אנחנו יודעים לקשר את התפרצות המחלה לאותו אירוע טראומטי שקרה ולכן כאשר פונים לעורך דין, יש לפרט בפניו את מלוא המחלות על מנת שיוכל לבחון את הקשר בין התאונה להתפרצות המחלה.

גם בעת פניה לרופא המטפל, חשוב מאוד לפרט את כל הסימפטומים מהם סובל המטופל על מנת שאלה יתועדו בתיקו הרפואי ויוכלו לסייע בעתיד להוכחת טענותיו.

לרוב על מנת להוכיח אותו קשר סיבתי בין התפרצות המחלה לאירוע התאונתי, נצטרך להיעזר בחוות דעת מומחה, כדי שיבחן את הקשר, את הסימפטומים ואת המצב הרפואי הקודם של התובע. במקרים של תאונות דרכים, המומחה ימונה ע"י בית המשפט.

ישנן פגימות המוכרות ע"י הביטוח הלאומי וע"י בתי משפט כמחלות בהן יכולה להיות התפרצות מאוחרת:

PTSD– תסמונת דחק פוסט טראומטית – מדובר בהפרעה פסיכיאטרית המתפתחת כתוצאה מאירוע קשה בו נחשף האדם לאירוע ממשי או אירוע המאיים על חייו. נפוץ בעיקר במקרים של תאונות דרכים, תאונות עבודה, פגיעות מיניות ויכול אף להתפרץ מצבים של אובדן הריון בשלב מוקדם.

מנגנוני ההגנה של הכחשה והדחקה, מאפשרים לאדם לא להתמודד עם הטראומה בזמן אמת, כלומר מיד לאחר הטראומה ואז תתפתח התסמונת ותופיע רק בשלב מאוחר יותר ולעיתים אף מספר שנים לאחר האירוע.

במשרדנו מתנהל תיק של עובד שנחשף לאירוע טראומטי במהלך עבודתו ורק לאחר שנתיים התפרצה מחלת ה-PTSD. לאחר מאבק ממושך הכיר המוסד לביטוח לאומי במחלתו כתאונת עבודה ועתה מתנהל התיק בתביעת רשלנות נגד המעביד.

סכרת (סוג 2) יכולה להיגרם כתוצאה מחשיפה לאירוע המעורר מצב של סטרס. מתרחש בעיקר אצל ילדים שעברו התעללות, חיילים, נפגעי תאונות דרכים ולעיתים אף אצל אנשים העובדים במסגרות לחוצות. בתי המשפט וכן הביטוח הלאומי החלו להכיר לאחרונה בקשר בין טראומה וסכרת.

פיברומיאלגיה- מדובר בתסמונת המלווה בכאבי שרירים וברקמות החיבור, המתחיל במקום אחד ומתפשט לכל אורך הגוף ולרוב מלווה גם בעייפות ותשישות כרונית. המחלה יכולה להתפתח לאחר טראומה פיזית – כגון חבלה באזור הצוואר לאחר תאונת דרכים (צליפת שוט) או תאונת עבודה ויכולה אף להתפרץ בשל טראומה נפשית.

פגימות אורטופדיות אשר יכולות להתגבש או להתגלות מספר חודשים לאחר האירוע.

בית המשפט הכיר לאחרונה במחלות נוספות הקשורות באירועים תאונתיים, כגון: התפרצות של טרשת נפוצה כתוצאה מתאונת דרכים; התפרצות של דלקת פרקים לאחר שוד במהלך עבודה בתחנת דלק ועוד. כמובן, שיש לבחון כל מקרה לגופו בהתאם לעניין ולנסיבות האירוע.

בכל מקרה חשוב להיות ער לתופעות ולתסמינים ולמועד הופעתם. בכל שינוי במצב הגופני, ובפרט כאשר התיק מנוהל ע"י עורך דין, חובה לדווח לו על כל שינוי שחל במצב הרפואי על מנת למצות את הזכויות ולקבל את מלוא הפיצוי בגין מלוא הנזק.

החשיבות היא בעיקר כאשר מדובר בפגימה שהוכרה כתאונת עבודה, ובמידה וקיימת החמרה ניתן לתבוע את הביטוח הלאומי בגין 'החמרת מצב', אשר עשוי להביא להעלאת אחוזי הנכות ולעיתים אף לקבלת קצבה (לכל החיים).

נשיכת כלב

Tue, 29 Aug 2023 10:21:55 GMT

סעיף 41 לפקודת הנזיקין קובע מפורשות כי במקרה ונגרם נזק לאדם ע"י כלב, חייב בעליו של הכלב או מי שמחזיק בכלב לפצות את הניזוק. הניזוק מצידו אינו חייב במקרה זה להוכיח התרשלות מצד הבעלים. כלומר עצם העובדה שהכלב תקף את הניזוק, החוק מטיל אחריות על הבעלים וחובת פיצוי של הניזוק.

ישנם מקרים חריגים בהם החוק קובע כי הבעלים לא יהיה חייב בפיצוי הניזוק. מדובר בשלושה מקרים: האחד, היתה התגרות של הניזוק בכלב. המקרה השני, תקיפת הבעלים ע"י הניזוק או תקיפת ילדו, הורו את בן זוגו של הבעלים או במקרה של הסגת גבול של הניזוק. במקרים אלה קמה הגנה לבעלים ולא ניתן לתבוע.

אדם שנפגע מתקיפת כלב יצטרך להוכיח את נזקיו באמצעות מסמכים רפואיים, וחוות דעת, אולם תחילה יהיה עליו להוכיח את עצם קרות אירוע הנשיכה. כל זאת כאמור מבלי להיות חייב להוכיח כי בעל הכלב התרשל בשמירה על הכלב ואף אם כלל לא היתה התרשלות.

העירייה מצידה מנסה להסדיר את חובותיהם של בעלי הכלבים ולהגן על הסובבים מפני מקרים של תקיפות, ועל כן קיימת חקיקה המגבילה בעלי כלבי ומחייבת אותם במספר דרישות:

כל כלב החל מגיל 3 חודשים חייב ברישיון אחזקה, חיסון נגד כלבת, סימון בשבב תת עורי, ורישום אצל וטרינר מורשה.

כל המחזיק כלב חייב לשמרו בחצרו או בביתו. יש לסמן בשער הבית או בשלט בולט "זהירות כלב".

אם מדובר בכלב מזן מסוכן, חובה לציין זאת על השלט "זהירות כלב נושך". החוק מגדיר כלב מסוכן כבעל שתי תכונות עיקריות: מידת תוקפנות גבוהה ומידת הנזק שהכלב עלול לגרום לאדם, רכוש או בעל חיים אחר.

חובה לקשור את הכלב ברצועה המאפשרת שליטה מלאה של בעל הכלב על כלבו . כמו כן, כלב מסוכן חייב במחסום פה.

מה קורה במקרה של כלב משוטט?

במקרה של נשיכה ע"י כלב משוטט, ניתן לתבוע את הבעלים של המקום. למשל, אם הנשיכה ארעה בשטח ציבורי ניתן לתבוע את העירייה.

אז מה עושים במקרה של נשיכה:

תחילה כמובן יש לפנות לקבלת טיפול רפואי וכמובן לוודא שבגיליון הרפואי מצויין כי מדובר בנשיכת כלב.

שנית, לנסות לאתר את בעל הכלב. לברר האם הכלב מחוסן, כמו כן יש להודיע לפיקוח הוטרינרי העירוני על הנשיכה.

במקרים קשים בהם נותרות צלקות יש מקום לפנות למומחה רפואי לקביעת נכות אסטטית ולעיתים גם נכות נפשית.

אם מדובר בכלב משוטט יש לבדוק מהי האחריות של הרשות המקומית, ואילו פעולות ביצעה העירייה על מנת למגר את תופעת הכלבים המשוטטים בעיר.

רצוי בנוסף לפנות למשטרה להגשת תלונה נגד בעל הכלב. לעיתים עשוי להיות מוגש כתב אישום נגד הבעלים על התרשלות בהחזקת חיה.

פיצויים בגין נזקי גוף

Tue, 29 Aug 2023 10:20:02 GMT

אחת השאלות הנשאלות בקרב תובעים בתביעות בתחום נזקי הגוף הינה "כמה פיצוי מגיע לי". כדי להקל על התובעים חשוב להבין על מה תובעים וכמה.

אחת ממטרות דיני הנזיקין הינה השבת המצב לקדמותו ועל כן הסעד העיקרי הנתבע בתביעות נזיקין הינו סעד כספי. על אף כי אין ביכולתו של ממון להשיב לתובע את בריאותו, יש בו כדי לסייע לתובע לשלם עבור נזקים כלכליים ואחרים שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה כפי שיפורט להלן.

כשדנים בנזקי גוף נהוג לדון בשני סוגי נזק: נזק מיוחד ונזק כללי .

נזק מיוחד – הינו נזק ממוני שהתגבש ממועד התאונה עד למועד מתן פסק הדין. את הנזק המיוחד ניתן וצריך לרוב להוכיח באמצעות קבלות, תלושי שכר וכו' ועל כן חשיבות רבה לשמירה על קבלות החל ממועד התאונה.

נזק כללי - נזקים ממוניים עתידיים וכן כל הנזק הלא ממוני.

כשדנים בשאלת הפיצוי נהוג לחלק את ראשי הנזק (סוג הנזק) לשתי קטגוריות:

נזק ממוני- נזק מוחשי שניתן לכמת אותו בחישוב ארתמטי וכרוך בחסרון כיס מצד התובע וכולל בין היתר: אובדן כושר השתכרות, הוצאות רפואיות, הוצאות נסיעה, עזרת הזולת והוצאות נלוות נוספות.
נזק בלתי ממוני– כאב וסבל (המוכר כעגמת נפש), קיצור תוחלת חיים.

חשוב לציין כי בחלוקה לראשי נזק חשוב לדעת האם מדובר ב"ניזוק החי" או "בניזוק המת" שאז ראשי הנזק מעט שונים. כמו כן, חשוב להבדיל בין תביעת נזיקין רגילה לבין תביעת תאונת דרכים, שאז גם הסכומים שונים.

להלן נרחיב בראשי הנזק השונים:

א. נזקים מיוחדים:

הפסדי שכר ואובדן זכויות סוציאליות לתובע לעבר– יש להביא בחשבון האם מדובר בבסיס שכר ידוע או לא, כמו כן בתביעות תאונת דרכים ישנה הגבלה בפיצוי עד פי שלוש מהשכר הממוצע במשק.

חשוב לציין כי גם מיטיבי הנזק, כלומר המטפלים בניזוק, זכאים במקרים מסוימים להחזר בגין אובדן שכר שנגרם להם בגין טיפול בניזוק.

הוצאות רפואיות לעבר– הוצאות כגון: רכישת תרופות, אביזרים רפואיים, בדיקות וכו' שאינן כלולות בסל התרופות ואינן ממומנות ע"י קופות החולים.

עזרת צד ג' והטבת נזק לעבר– פיצוי זה ניתן כאשר נפגע תפקודו של אדם והוא נזקק לעזרת הזולת לביצוע פעולות בסיסיות, כגון: רחצה, הלבשה וכן ניקיון הבית, בישול וכו'. לעניין זה חשוב לציין כי יהיה זכאי לפיצוי בין אם מדובר בעזרה שניתנה בתשלום ובין אם ניתנה ע"י בן משפחה.

נסיעות והוצאות ניידות– הוצאות שנגרמו לתובע בגין פגיעה בכושר ניידותו (שימוש במוניות, נסיעות לצורך קבלת טיפול). פיצוי זה כולל אף התאמת רכב חדש המתאים למוגבלותו של הניזק.

ב. נזקים כללים:

כאב וסבל לרבות עגמת נפש– פיצוי זה כולל גם קיצור תוחלת חיים, בושה (בגין הנכות והמגבלה) ואובדן הנאות חיים.

ראוי לציין כי בתביעות בגין תאונת דרכים סכום זה מוגבל לסכום מקסימלי של 180,000 ₪ ואילו בתחומי הנזיקין האחרים, נתון לשיקול דעתו של השופט.

הוצאות רפואיות בעתיד לרבות טיפולים, תרופות, ביקורים רפואיים, התייעצות עם מומחים, אשפוזים, עזרים רפואיים, וכיו"ב.

הפסדי השתכרות לעתיד לתובע, לרבות אובדן זכויות סוציאליות ופנסיה וכל הטבה סוציאלית אחרת של התובע בתקופה בה אינו יכול לעבוד.

אובדן השתכרות מחושב לפי בסיס שכר, גיל התובע, נכות רפואית (נקבעת ע"י חוות דעת המומחה) ונכות תפקודית (נקבעת ע"י בימ"ש)

עזרת צד שלישי לרבות טיפול אישי והשגחה ככל שנדרשת.

נסיעות בעתיד והוצאות ניידות.

נוסף לכל הוצאות אלה, זכאי התובע להחזר בגין הוצאות משפט (אגרה, חוות דעת רפואיות) ושכ"ט עו"ד.

כמו כן, היות ולעיתים חולפות מספר שנים עד שמתקבל הפיצוי, לסכומים אלה יש להוסיף ריבית והצמדה מיום התאונה.

תאונות בחדר כושר

Tue, 29 Aug 2023 10:15:31 GMT

בשנים האחרונות גוברת המודעות לאורח חיים בריא והרצון לגוף חטוב. בצידה של מודעות זו גוברת העלייה בשיעור הנרשמים לחדרי הכושר ולאימונים אישיים. לא מעט תאונות ופציעות מתרחשות במהלך אימון, אולם לא כולן הינן תוצאה של רשלנות.

העובדה כי אדם נפצע במהלך אימון אינה בהכרח מקימה עילת תביעה. פעמים רבות תטען חברת הביטוח כי מדובר ב"הסתכנות מרצון", כלומר התובע ידע כי עומד לבצע פעילות פיסית שאינה יוצרת 'סיכון בלתי סביר'. במקרה זה יהיה על התובע להוכיח כי התאונה ארעה במהלך האימון, כי נגרם לו נזק וכי הנזק נגרם כתוצאה מרשלנותו של בעל המכון או המאמן האישי. כלומר על התובע יהיה להוכיח קשר סיבתי בין הפרת חובת הזהירות של בעל המכון לבין הנזק שנגרם.

ישנם מצבים בהם קיים "אשם תורם" מצד התובע בשל חוסר זהירות שעשוי להפחית חלקית את אחריות המכון, אולם אין מדובר באחריות כוללת אם יוכיח אי נקיטת אמצעי בטיחות סבירים מצד המכון.

אז מתי קמה עילת תביעה?

ראשית, חשוב לזכור כי על מנת להפעיל חדר כושר חובה לקבל רישיון עסק ולעמוד בקריטריונים הקבועים בחוק. חוק מכוני כושר (רישוי ופיקוח), תשנ"ד-1994, מגדיר תנאים להפעלת חדר כושר ובכללם שמירת מרחק סביר בין מכשירים, הצבת הוראות שימוש ליד כל מכשיר בשלוש שפות (עברית, אנגלית וערבית), תחזוקה נאותה של מכשירים, תאורה ראויה, נוכחות מדריך מוסמך בכל שעות הפעילות.

המדריך בחדר הכושר וכן מדריך אישי חייבים להיות בעל תעודה ממוסד מוכר. אם מדובר בחדר כושר המפעיל חוגים כגון אירובי, על המדריך להיות בעל תעודה מתאימה. מכון כושר המצוי בבניין מגורים/מקום עבודה פטור מנוכחות מדריך אם הוא המשמש את המתגוררים/עובדים בבניין באופן בלעדי ואינו פתוח לציבור הרחב.

נוסף לכך, קיימת חובה על המתאמן להציג אישור רפואי לכל מתאמן לפיו המתאמן כשיר לביצוע פעילות גופנית, הבעיה היא שעל פי חוק הספורט אין חובה לחדש את האישור הרפואי מדי שנה, ומתאמן המאריך את המנוי מספר פעמים אינו נדרש להציג אישור רפואי עדכני, אף אם חל שינוי במצבו הרפואי.

קטין חייב באישור רפואי וכן אישור הורים, כמו כן, חובה כי יהיה נוכח במקום מדריך לאימון קטינים.

פעמים רבות מתרחשות פציעות במהלך אימון כתוצאה מביצוע שגוי של תרגיל או אי התאמה של משקל מתאים. פציעות אלה קורות בשל חוסר הדרכה מתאימה. החוק קובע כי נוכחותו של המדריך כוללת בנוסף גם הדרכת דרכי הפעולה של המכשירים ופיקוח על המתאמנים.

תאונות נפוצות בחדרי כושר הינן אירועים לבביים כתוצאה מתוכנית אימונים שאינה מתאימה למתאמן, פגיעות עמוד שדרה וגב עקב הרמת משקל כבד מדי או ביצוע לא נכון של תרגיל, שברי גפיים או מאמץ בעקבות שימוש לא נכון במתקן ועוד.

נפילות בחדר כושר, למשל בשעת שימוש בהליכון, אינן בהכרח תוצאה של רשלנות. חוסר ריכוז או חוסר תשומת לב של המתאמן, שרוך פתוח, אחיזה לא נכונה, כל אלה יכולים להוות עילה לדחיית התביעה.

אז מה עושים במקרה של פציעה?

ראשית, אם הפציעה הינה כתוצאה משימוש במכשיר פגום, חובה לצלם את המכשיר. שנית, לתעד מי העדים לאירוע התאונתי ולדאוג לקבלת פרטיהם. יש לברר פרטי המבטחת וכן ליידע את הנהלת המכון אודות הפציעה ולמלא דו"ח תאונה. כמו כן, חשוב לשמור כל החומר הרפואי הרלבנטי לפציעה וקבלות על הוצאות רפואיות.

תקיפה

Tue, 29 Aug 2023 10:14:23 GMT

לא אחת במהלך החיים, אנו נקלעים לסיטואציות שונות, בהן אנו מרגישים "מותקפים", וזאת אף מבלי שהופעל נגדנו כח פיזי או אלימות כלשהי.

אז מהי תקיפה?

סעיף 23 בפקודת הנזיקין מגדיר תקיפה מהי ? "(א) תקיפה היא שימוש בכוח מכל סוג שהוא, ובמתכוון, נגד גופו של אדם על ידי הכאה, נגיעה, הזזה או בכל דרך אחרת, בין במישרין ובין בעקיפין, שלא בהסכמת האדם או בהסכמתו שהושגה בתרמית, וכן ניסיון או איום, על ידי מעשה או על ידי תנועה, להשתמש בכוח כאמור נגד גופו של אדם, כשהמנסה או המאיים גורם שהאדם יניח, מטעמים סבירים, שאכן יש לו אותה שעה הכוונה והיכולת לבצע את זממו".

על פי הסעיף, שימוש בכח כולל גם שימוש בחום, באור, בחשמל, בגז, בריח או בכל דבר או חומר אחר, אם השתמשו בהם במידה שיש בה להזיק.

שני חוקים מסדירים את נושא התקיפה, האחד, חוק העונשין - הרואה בתקיפה עבירה פלילית שדינה מאסר, בהתאם לנסיבות התרחשותה. ופקודת הנזיקין הרואה בתקיפה עוולה המזכה בפיצוי.

עוולת התקיפה הינה עוולה נרחבת הנוגעת לתחומי חיים שונים, אף בתחום קבלת טיפול רפואי. אי מתן הסברים נאותים לגבי הטיפול והמעקב באופן אשר אינו מאפשר למטופל לקבל הסכמה מדעת לקבלת הטיפול הרפואי, או טיפול שנעשה ללא הסכמתו, מהווים עוולה נזיקית.

תקיפה הינה עוולה המאפשרת לתבוע גם בלא הוכחת נזק גוף לצמיתות, כלומר, על התובע יהיה להוכיח כי נגרמו לו הפסדים כלכליים בגין הוצאות רפואיות, אובדן ימי השתכרות, עזרת צד ג' ועוד. אולם אם ירצה להוכיח כי אכן נגרם לו נזק גוף כתוצאה מאותה תקיפה, יהא עליו להיעזר בחוות דעת רפואיות להוכיח את נזקיו הרפואיים ו/או הנפשיים להם הוא טוען.

ניתן לתבוע בעוולת התקיפה גם ללא הגשת תלונה במשטרה או הגשת כתב אישום נגד התוקף. במסגרת תביעה זו יהיה על הניזוק להוכיח את אחריות המזיק לנזקיו ואת הנזק שנגרם לו.

אם הוחלט ע"י המדינה להגיש כתב אישום נגד התוקף, והוא נמצא אשם, ניתן בנוסף להליך הפלילי לתבוע אותו בנזיקין תוך 90 יום מיום שפסק הדין הפך חלוט, כלומר חלף המועד בו ניתן לערער על פסק הדין. במצב זה תוגש "תביעה אזרחית נגררת לפלילים".

לתביעה נגררת יתרונות רבים. ראשית ניתן להגישה לאותו בימ"ש אשר בה נדונה התביעה הפלילית ואף בפני אותו הרכב, אשר דן בתיק הפלילי ומכיר אותו היטב. שנית, הממצאים והמסקנות בפסק הדין הפלילי לפיו הורשע התוקף, אינם ניתנים לסתירה כלומר, אין צורך לדון בשאלת האחריות או הרשלנות ולמעשה כל שנותר לדון בו הינו גובה הנזק.

גם אם חלף המועד להגשת תביעה נגררת (מעל 90 יום) עדיין אפשר להגיש תביעה נזיקית רגילה תוך 7 שנים, ואם הורשע התוקף, פסק הדין הפלילי לפיו הורשע יהווה ראיה לכאורה, וניתן יהיה לסתור את העובדות בו רק ברשות בית המשפט.

ישנם מקרים בהם ניתן לתבוע לא רק את התוקף עצמו אלא אחראים נוספים אשר היה ביכולתם למנוע את התקיפה, לדוגמא: בעל מקרקעין בה ארעה התקיפה, חברת שמירה ועוד. במקרים כאלה, כדאי לנסות ולתבוע את הגורמים האלה ובפרט כשמדובר בנזק רציני, שכן לתוקף עצמו לא תמיד יש את האמצעים לפצות את הניזוק ואילו גופים אלה אשר יש להם יכולת כלכלית רבה יותר (כיס עמוק).

חשוב לדעת כי חוק העונשין קובע מספר הגנות לעבירת התקיפה, למשל תקיפה מתוך הגנה עצמית. החוק מעניק הגנה לאדם התוקף אחר בכוונה להגן על עצמו מפני סכנה לחייו, חירותו, גופו או רכושו כל זאת בתנאי שהשתמש במידה סבירה של כח.

הגנה נוספת תהא לאדם התוקף אחר אשר נכנס למקרקעין שלו ללא רשות, וזאת לאחר שאותו מסיג גבול הוזהר והתבקש להתרחק מהמקום ובתנאי שנעשה נגדו שימוש בכח סביר.

דיני הנזיקין

Tue, 29 Aug 2023 10:12:50 GMT

דיני הנזיקין נועדו להגן על זכויות שנפגעו כתוצאה מהפרת חובה. אותה הפרה עלולה אף לגרום נזק לגוף או לרכוש. לרוב הסעד בגין הפרה זו הינו פיצוי שניתן לניזוק (הנפגע) כאשר לא ניתן להשיב את המצב לקדמותו.

כולנו מכירים את תחום נזקי הרכוש (רכב, ליקוי בניה ועוד) ותחום נזקי הגוף (רשלנות רפואית, תאונות דרכים וכדומה), אולם קיים סוג נוסף של עוולות, המכונות עוולות פרטיקולריות. בעוולות אלה המופיעות בפקודת הנזיקין, קבע המחוקק רשימה של תנאים אשר בהעדרם לא תקום עילת תביעה, ואז לא נוכל לתבוע.

עוולת התקיפה: עוולה זו אינה דורשת הוכחת נזק, אלא קיומם של שלושה תנאים מצטברים: שימוש בכוח, שלא בהסכמה ובכוונה. עוולת התקיפה מתייחסת לגוף בלבד ואינה יכולה לשמש כהגנה על רכוש. כאשר מדברים על תקיפה, אין הכרח כי יתקיים מגע פיזי עם התוקף, למשל שיסוי כלב, אלימות מילולית ועוד. נטל ההוכחה במקרה של תקיפה מוטל על התובע.

כליאת שווא: הכוונה לשלילת חירותו של אדם, שלא כדין, לפרק זמן כלשהו, באמצעים פיזיים או ע"י הופעה כבעל סמכות. חשוב לדעת שלא כל שלילת חירות ע"י בעל סמכות, תהווה עילה לתביעה אלא רק כאשר מדובר בהטעיית הכלוא (הנפגע) בדבר הסמכות לכפות את שלילת החירות, לדוגמא התחזות לשוטר או מעצר שלא בסמכות.

הסגת גבול במקרקעין: כניסה למקרקעין שלא כדין או גרימת נזק או הפרעה למקרקעין בידי אדם. הנזק או ההפרעה חייבים להיגרם דווקא ע"י מעשה אדם. כמובן שהנזק חייב להיות תוצאה ישירה של הסגת הגבול ולכן נדרש להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין הסגת הגבול לנזק. החזקה במקרקעין אינה מתייחסת רק לקרקע עצמה ולכן הסגת הגבול יכולה להיות גם בחלל שמעליה ובעומק שמתחת לשטח הקרקע.

ניתן לתבוע פיצוי כספי בגין הסגת גבול רק אם נגרם נזק ממוני. אם לא נגרם נזק ממוני ניתן לתבוע סעדים אחרים, כגון צו מניעה.

מי שרשאי לתבוע הוא בעל המקרקעין או מי שמחזיק במקרקעין כלומר שוכר או מי שזכאי להימצא בדירה.

הסגת גבול במיטלטלין: על התובע להוכיח קיומו של אחד המעשים הבאים: האחד, כי המטלטלין היו בהחזקתו של אדם ונלקחו ע"י אדם אחר שלא כדין. המעשה האחר הוא מעשה שיש בו הפרעה אלימה במטלטלין הנמצאים בחזקתו של אדם אחר, לדוגמא פריצה לבית והשחתת הרכוש הנמצא בבית. גם כאן, על מנת לתבוע פיצוי בגין הסגת גבול במטלטלין, על התובע להוכיח שנגרם לו נזק ממון, כלומר הפסד של כסף או הוצאה ממשית הניתנת להערכה כספית.

מטרדים: דיני המטרדים מתרכזים בארבע עוולות:

מטרד ליחיד: כאשר אדם התופש מקרקעין, אינו מאפשר לאדם אחר שימוש סביר במקרקעין שלו זוהי עוולה. מדובר בהפרעה של ממש, כלומר הפרעה שהיא משמעותית ומוחשית. בתי המשפט קבעו כי פליטת גזים ורעש, הפעלת גן ילדים בחצר משותפת ללא היתר ועוד הם מסוג ההפרעות שיכולים להעניק זכות תביעה.

יש להוכיח כי לאותו אדם נגרם נזק כלשהו ולא רק נזק ממוני לדוגמא אובדן הנאה, אובדן נוחות ועוד.

חשוב לדעת כי התובע חייב להיות בעל אינטרס או בעל זכות כלשהי במקרקעין אולם אינו חייב להיות בעל המקרקעין.

הסעדים אותם ניתן לתבוע הם צו מניעה ופיצוי כספי, כאשר פיצוי כספי ניתן רק כאשר הנזק הוא תוצאה ישירה של ההפרעה.

מטרד לציבור: נדרשים שני תנאים מצטברים: התנאי הראשון הינו ביצוע מעשה שאינו כדין או מחדל מחובה משפטית, כלומר מדובר בהפרת חובה המופיעה בחוק כלשהו. התנאי השני קובע, כי על המעשה להיות מסכן חיים, בטיחות, בריאות נוחות או רכוש של הציבור. מי שרשאי לתבוע בגין מטרד לציבור הוא היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו לשם מתן ציווי וכן אדם שנגרם לו בגין המטרד נזק ממוני.

הפרעה לאור השמש: החוק קובע קיומם של שלושה יסודות: מניעה מכמות סבירה של אור שמש, כשהמניעה נמנעת מבעל המקרקעין או התופס בהם וזאת לאחר שהבעלים או התופס נהנה מהם 15 שנה לפחות. יש להדגיש כי מדובר על מניעת אור השמש ולא חום השמש.

מניעת תמיכה במקרקעין : כאשר ישנם מקרקעין מסוימים המהווים תמיכה למקרקעין סמוכים, לדוגמא פגיעה בקיר תומך, כאשר המזיק עשה פעולה השוללת את התמיכה.

חשוב לדעת כי הגשת תביעה בגין עוולה אחת אינה מונעת הגשת תביעה בגין עוולה אחרת.

לאחרונה הוגשו תביעה במשרדנו, אחת מהן בגין הפעלת גן ילדים בחצר משותפת ללא היתר במשך מספר שנים. התובעים תבעו את שכנם הן בגין הרווחים ששלשל לכיסו בגין השכרת החצר המשותפת והן בגין אובדן הנאה ואובדן שימוש בנכס בעבר.

משרדנו משלב את תחום נזקי הגוף בתחום הנזיקי שפורט לעיל ומוגשות תביעות רבות בעניינים אלו וכן בעניינים נוספים כדוגמת ליקויי בניה ונזקים עקב חריגות בנייה.

תביעה בגין לשון הרע

studio14@codenet.co.il (studio 14) — Tue, 29 Aug 2023 10:09:56 GMT

חופש הביטוי מאפשר לכל אחד מאיתנו לומר את שעל ליבו. בעידן הטכנולוגי בו אנו חיים, עם התפשטותן של הרשתות החברתיות, מקום בו כל אחד יכול להביע את דעותיו האישיות, אנו נחשפים לא אחת להתבטאויות העלולות לפגוע באדם עליו פורסם הפוסט. בעקבות כך אנו עדים ליותר ויותר תביעות בגין לשון הרע, ובימ"ש נאלץ להכריע האם אכן מדובר בלשון הרע או שמדובר בדעה שלילית על אדם.

אם כך, מתי נדע כי מדובר בלשון הרע ?

חוק איסור לשון הרע נחקק כבר בשנת 1965 והוא נועד להבטיח הגנה ושמירה על כבודו ושמו של הפרט. לשם כך המחוקק הגדיר תחילה מה עומד בבסיס לשון הרע:

"לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול:

(1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;

(2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;

(3) לפגוע באדם במשרתו... בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;

(4) לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו או נטייתו המינית".

בבואו להכריע האם מדובר בלשון הרע נדרש בית המשפט לבחון מספר משתנים:

ראשית, יש לבחון מהי האמרה וכיצד היא נתפסת בעיני הציבור. האם מדובר בדעה אישית או במידע אובייקטיבי, ומהו ההקשר החברתי בו נאמרה אותה דעה. בית המשפט בוחן את השאלה כיצד היה האדם הסביר מפרש את דבר הפרסום. מעבר לכך, חשוב להבין האם הנפגע הוא דמות ציבורית או אדם פרטי. לרוב כאשר מדובר בדמות ציבורית בעלת נגישות רבה לכלי התקשורת, המשקל שיש לתת לשם הטוב נחלש.

מעבר לכך, יש להבחין בדעה שנאמרת ע"י בעל מקצוע, עיתונאי, אשר הבעת העמדה הינה חלק משגרת עבודתו, לבין דעה שנשמעת בציבור מתוך כוונה להשפיל ולבזות את האדם עליו הושמעה הדעה.

משתנה נוסף הינו סוגיית הנזק. יש לבחון האם נגרם נזק, היקפו ומידת חומרתו. חשוב לדעת כי החוק הסמיך את בית המשפט לפסוק פיצוי של עד 50,000 ₪ גם ללא הוכחת נזק מצד התובע, אולם על התובע להוכיח כי הדברים שנאמרו עלולים להביא לנזק כפי שפורט לעיל.

כמובן שכאשר נגרם נזק מוחשי ניתן לפסוק סכומים גבוהים יותר ולעיתים אף לתבוע בגין עוולות נוספות מדיני הנזיקין.

שלישית, נבחנת התנהגותו של המפרסם לאחר הפרסום, ברגע שהבין כי פגע באחר. אם המפרסם פעל להקטנת הנזק ואף הביע חרטה והתנצלות יטה בית המשפט להקל בסעד שיפסוק.

החוק קבע רשימה של פטורים, כלומר מקרים מותרים בהם הפרסום לא ישמש עילה לתביעת לשון הרע: פרסום הליכים בישיבת הכנסת, בישיבת הממשלה, ע"י מבקר המדינה או ע"י הממשלה. פרסום בדיון משפטי, פרסום ע"י ועדת חקירה, פרסום נכון והוגן של דברים שנאמרו בישיבה פומבית של הליך שיפוטי או ועדת חקירה, פרסום במסגרת דו"ח או ישיבה פומבית של מוסדות בהם המדינה חברה או פרסום שחייב להיעשות על פי חובה שבדין או היתר של רשות מוסמכת.

נוסף לפטורים קבע החוק מספר הגנות. אחת מהן הינה הגנת אמת בפרסום. על מנת שהמפרסם יוכל ליהנות מהגנה זו הוא נדרש להוכיח שני תנאים מצטברים: התנאי הראשון הינו שהפרסום היה אמת. הפסיקה אף הרחיבה וקבעה כי על המפרסם להוכיח כי הפרסום הוא אמת כפי שהיה במועד הפרסום. התנאי השני הינו כי בפרסום היה עניין ציבורי, כלומר הפרסום יביא עמו תועלת לציבור.

הגנה נוספת הינה הגנת תום הלב וקיומן של נסיבות המפורטות בחוק.

תביעת לשון הרע הינה תביעה קשה וסבוכה. במקרים בהם מוגשת תביעת סרק או כאשר התביעה נדחית, יכול בית המשפט לפסוק הוצאות משפט לטובת הנתבע. לכן, להצלחת התביעה יש לפנות לעו"ד מנוסה הבקי בתחום זה.

נכות רפואית או תפקודית?

Tue, 29 Aug 2023 10:07:45 GMT

פעמים רבות, מגיע תובע וכבר בפגישת הייעוץ מבקש לדעת כמה נכות יש לו, וכמה שווה התביעה שלו. על מנת לאמוד את גודל התיק חשוב להבין מהי הנכות שנותרה לתובע. דרגת הנכות נקבעת ע"י מומחה רפואי, לרוב מדובר במומחה אשר מונה ע"י בית משפט או מומחה עליו הסכימו הצדדים.

אולם, קביעת הנכות אינה מסיימת את המלאכה, יש לבחון האם הנכות התפקודית זהה לנכות הרפואית, ורק בעזרתה נוכל לקבוע מהו סכום הפיצוי המגיע לתובע.

הנכות הרפואית נקבעת ללא קשר לנסיבותיו האישיות של התובע, כלומר ללא קשר לגיל, מין או מקצועו של התובע, והוא מסתמך על ספר המבחנים הרפואיים המוכר גם בשם "ספר הליקויים" המופיע בתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה. רשימת הליקויים המופיעה בספר זה זהה הן לנפגעי עבודה והן לנכות כללית ושמשמת את מומחי בית המפשט ומומחי הצדדים בקביעת דרגת הנכות של התובע.

בספר זה ישנה התייחסות לכל מערכות הגוף ולכל איבר בנפרד.

הנכות התפקודית היא הנכות המשקפת את נזקו האמיתי של התובע ומתייחסת לכושר תפקודו של התובע ביחס לעבודתו ומקצועו, ומשכך יכולים להיות שני תובעים, בעלי אותה פגיעה, עם אותה נכות רפואית, אולם הנכות התפקודית עשויה להיות שונה.

המשמעות היא כי במצבים בהם קיים פער משמעותי בין הנכות התפקודית לנכות הרפואית, הנפגע אינו יכול להמשיך ולבצע עבודתו כבעבר, ואז הנזק של אותו נפגע גבוה יותר, ולכך ניתן ביטוי בפיצוי הכספי שייפסק.

לדוגמא: עובד שנקטעה אצבעו (שני גלילים), נכותו הרפואית על פי ספר הליקויים הינה 10%. כאשר מדובר בעובד אשר לקטיעה אין השלכה על עבודתו, לדוגמא מורה, הרי שמדובר ב-10% נכות רפואית וככזו גם הנכות התפקודית. אולם אם מדובר בפסנתרן אובקלדנית, הרי שהקטיעה משליכה על כושר ההשתכרות ומשכך הנכות התפקודית גבוהה בהרבה מהנכות הרפואית שנקבעה ע"י המומחה.

בפסיקה (ע"א 63/88 ברגר נ' צדוק ) נקבע כי השאלה העומדת בפני בית המשפט אינה רק מהו שיעור הנכות הרפואית אלא מהי המגבלה התפקודית של התובע, כאשר "הנכות הרפואית היא רק נקודת התחלה לאומדן הנזק, אך לא נקודת הסיום".

לכאורה, מי שקובע את הנכות התפקודית הינו המומחה הרפואי בעוד הנכות התפקודית נקבעת ע"י בית המשפט, כלומר השופט. אולם, ישנם מצבים בהם המומחה הרפואי קובע בנוסף גם את הנכות התפקודית ומציין זאת, בחוות הדעת או על פי שאלות הבהרה שהופנו אליו ע"י הצדדים.

בקביעת הנכות התפקודית בית המשפט מביא בחשבון את נתוני השכר של התובע, גילו,מקצועו, השכלתו, השתכרותו העתידית הצפויה וסיכוייו להסבה מקצועית ובהתאם לכך,מחשב את הנכות התפקודית.

קביעת הנכות התפקודית רלבנטית לא רק לתביעות המתנהלות בבית משפט, אלא גם בתביעות מול המוסד לביטוח לאומי. בהקשר זה יש לבחון מהי מידת הפגיעה בכושר העבודה של הנפגע. ולכן, לעיתים, בבואו של המוסד לביטוח לאומי לקבוע נכותו של תובע,יופנה התובע לפקיד שיקום לבחינת דרגת כושר עבודתו או אובדן כושר, וע"י כך תקבע נכותו וקצבתו.

דוגמא למקרה מעניין המתנהל במשרדנו, בעניין תובעת אשר עובדת כמחנכת בבית ספר יסודי ונפגעה בקרסולה. מומחה מטעם בימ"ש קבע כי לתובעת נותרה נכות צמיתה של 10% אולם בית המשפט קבע כי התובעת אכן מתקשה בעמידה ממושכת בשיעורים, בליווי טיולים והיא אף נאלצה לצמצם את היקף משרתה, דבר המתבטא בירידה בשכרה וקבע כי נכותה התפקודית היא 30%. לקביעה זו היתה השפעה על גובה הצעת הפשרה שהוצעה לתובעת.

חשוב לזכור כי גם אם מדובר בנכות זמנית, מומלץ להתייעץ עם עו"ד טרם הגשת תביעה לביטוח לאומי, ובוודאי טרם סגירת פשרה מול חברות הביטוח.

גישור בדיני נזיקין

Tue, 29 Aug 2023 10:07:43 GMT

ניהול הליך משפטי הינו מאבק מורכב, ארוך (יכול להימשך אף מספר שנים) ולעיתים קרובות גם יקר יחסית, כאשר תוצאות ההליך אינן וודאיות ואינן ידועות מראש, ולרוב יש צד מפסיד וצד מנצח.

נוסף לכך העומס המוטל על בתי המשפט הביא את המחוקק בשנת 1992 לתקן את חוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד (1984) ולהסדיר בחוק את הליך הגישור, כך שרק תיקים שאינם מתאימים לגישור מבחינה משפטית ועובדתית או בעלי חשיבות ציבורית ינותבו לבית המשפט.

תביעות נזיקין, בעיקר תביעות רשלנות רפואית, הן תביעות מורכבות וסבוכות היכולות להימשך זמן רב בשל העומס על בתי המשפט. כמו כן, פעמים רבות התובע נקלע למצב בו הוא נותר ללא הכנסה ולכן בנסיבות אלה, יתקשה לנהל הליך משפטי ארוך עד לקבלת פיצוי הולם. במקרים אלה, דווקא הליך של גישור יכול להיות מהיר, זול ומתאים יותר.

לרוב, בית המשפט הוא שמפנה את הצדדים להליך הגישור. מדובר בהליך וולנטרי אלטרנטיבי והדבר תלוי בהסכמת הצדדים. כמובן, שללא הסכמת שני הצדדים לא ניתן יהיה לקיים גישור ולא ניתן לכפות על בעל דין לפנות לגישור.

עד לקבלת תוצאות הליך הגישור ההליך המשפטי מעוכב.

גישור מהו?

סעיף 79ג(א) ל מגדיר גישור כ"הליך שבו נועד מגשר עם בעלי הדין, כדי להביאם לידי הסכמה ליישוב הסכסוך, מבלי שיש בידו סמכות להכריע בו."

במסגרת ההליך מתקיימים שני אלמנטים מרכזיים: האחד מו"מ בין הצדדים באמצעות מגשר והשני הסכמת הצדדים.

מיהו המגשר ?

המגשר הינו גורם נייטרלי, שתפקידו מוגדר בחוק והוא לסייע לצדדים להגיע להסכמה על יישוב הסכסוך ביניהם וזאת תוך ניהול משא ומתן חופשי. החוק מוסיף וקובע כי על המגשר לפעול בהגינות, תום לב וללא משוא פנים, להימנע מלייעץ לצדדים בכל תחום שאינו במסגרת תחום הגישור, וכן לשמור על חיסיון המידע המובא לפניו.

כיצד מתנהל הליך הגישור?

החומר הרלבנטי לתביעה, כתבי הטענות, חוות הדעת וכל חומר אחר מועברים לידי המגשר טרם פגישת הגישור. בתביעות נזיקין הגישור מתנהל ע"י עורכי הדין, כאשר בעלי הדין (התובעים והנתבעים) רשאים להשתתף בגישור ככל שהינם חפצים בכך.

כאשר הליך הגישור נעשה טרם הגשת התביעה, לרוב, הצדדים אינם מיוצגים ואז יצטרכו להופיע בעצמם בפני המגשר.

במהלך הגישור כל אחד מהצדדים מציג את טיעוניו בפני הצד השני והמגשר. בהמשך מנהל המגשר שיחות פרטיות עם כל אחד מהצדדים בנפרד. המידע הנמסר בשיחות הפרטיות הינו חסוי מפני הצד השני. היתרון בכך הוא שכל אחד מהצדדים יכול לחשוף בפני המגשר את שיקוליו מבלי להסתכן בכך שהדבר ישמש נגדו לרעה.

לאחר השיחות הנפרדות מציג המגשר לצדדים את הצעתו ונותן להם שהות להשיב עמדתם. לעיתים בתיקי רשלנות רפואית נדרשת הסכמה של הנתבעת והמבטחת ולעיתים נדרשת לנתבעים שהות להשיב עמדתם. במקרים כאלה, ניתן לבקש אורכה מבית המשפט לחידוש ההליך.

במידה ויש הסכמה של הצדדים להצעת המגשר, מגישים את הסדר הגישור לבית המשפט לתת לו תוקף של פסק דין. כאשר אין הסכמה, פונים הצדדים לבית המשפט לחידוש ההליך.

חשוב לציין כי הצעת המגשר וכן כל הנאמר בגישור הינו חסוי ואין להביאו בפני השופט ואף לא ניתן לעשות שימוש בהמשך ההליך המשפטי במידע שהובא לידי הצדדים במהלך הגישור.

רבים טועים לחשוב כי גישור הוא בוררות. הליך הבוררות הוא הליך עליו הסכימו הצדדים כאשר לרוב ההסכמה הינה לדוגמא במסגרת חתימת חוזה ביניהם כאשר קיימת תניית בוררות בחוזה ולא במסגרת הפניה ע"י בית משפט. פניה להליך של גישור הינה לרוב ע"י בית משפט והיא וולנטרית כאמור.

הכרעת הבורר הינה פסק דין והיא נועדה להכריע בסכסוך. בית המשפט יהא רשאי להתערב רק במקרים מיוחדים המפורטים בחוק (רשימה סגורה), בעוד תפקיד המגשר הינו לסייע לצדדים להגיע להסדר והצעתו הינה בגדר הצעה בלבד והצדדים רשאים להסכים או לסרב להצעה.

בהליך הגישור אין מנצח-מפסיד, אלא יש הסכמה של הצדדים, וכל צד מרגיש שהוא מעט מפסיד חלק מדרישותיו, אולם מרוויח את וודאות התוצאה. הדבר מבטיח העדר יריבות והידברות בין הצדדים ככתוב במסכת סנהדרין "כל מקום שיש אמת, אין שלום. וכל מקום שיש שלום, אין משפט. ואיזהו משפט אמת? – שיש בו שלום. הוי אומר זה הביצוע" (תוספתא, מסכת סנהדרין, א, ג).

תשלום תכוף בתאונות דרכים

Tue, 29 Aug 2023 10:07:42 GMT

אם ביהמ"ש קבע שחברת הביטוח או גורם אחר צריכה לשלם תשלום תכוף ולא עשתה כך תחויב בריבית צמודה בשיעור של 12%.

חשוב לציין כי כל סכום שישולם כתשלום תכוף ,יקוזז מהסכום הסופי של התביעה העיקרית.

ראשית שלא תהיה מחלוקת בעניין החבות, כלומר אחריות הנתבעת אינה מוטלת בספק.

meraveshel-law

תאונות תלמידים

ביטוח תאונות אישיות תלמידים – כל מה שצריך לדעת ​

דוגמאות לתיקים שטופלו במשרדנו:

ייפוי כח מתמשך

מי יכול למנות מיופה כח?

מי הוא מיופה הכח?

באילו עניינים ניתן למנות ייפוי כח?

מתי ייכנס לתוקף ?

מה עלות ההפקדה?

לסיכום:

תסמונת התעלה הקרפלית

מהי תסמונת התעלה הקרפלית?

חוק הביטוח הלאומי

CTS - מחלת מקצוע ?

מה קורה אם העובד אינו נכנס באותה רשימה סגורה?

ילד נכה - מורה נבוכים

קצבת נכות לסובלים מהפרעות קשב

תאונת עבודה – המוסד לביטוח לאומי​

מהי תאונת עבודה?​

צליפת שוט

תשלום תכוף בתאונות דרכים​

פגיעה נפשית מיחס מעביד​

פגיעה נפשית כתוצאה מיחס מעביד – תאונת עבודה?​

רשלנות מעביד​

תאונת עבודה, מחלת מקצוע, מיקרוטראומה​

אז בואו נעשה סדר

מחלות מקצוע המוכרות והנפוצות ביותר נחלקות למספר קטגוריות:

מיקרוטראומה

ניתוחים בריאטריים

רשלנות רפואית בניתוחים בריאטריים יכולה להתרחש בשלושה מועדים:

הסכמה מדעת ופגיעה באוטונומיה

רשלנות רופא משפחה​

אחריות רופא משפחה - מתי מדובר ברשלנות הרפואית?​

אם כך, יש להבין מהם הסטנדרטים המקובלים וכיצד יכולה להתבטא רשלנות רפואית של רופא המשפחה?

רשלנות רפואית​

רשלנות רפואית - הריון ולידה​

אז מתי בעצם נדע כי הייתה רשלנות רפואית?

רשלנות רפואית בטיפולי שיניים​

מי מאיתנו אוהב ללכת לרופא שיניים? כנראה שאף אחד, אבל לעיתים הדבר בלתי נמנע והכרחי לשמירה על היגיינת הפה והאסתטיקה.

רשלנות רפואית בניתוח פלסטי​

אז איך נדע מתי מדובר ב רשלנות רפואית?

רשלנות רפואית במקרים של שארית שליה​

תסמונת אשרמן

אז איך נדע אם היתה רשלנות רפואית?

ערכו של טופס הסכמה מדעת

הטיפולים המפורטים בחוק הינם:

אחריות למוצרים פגומים

אז איך נדע מהו מוצר פגום?

קיימים מספר סוגים של פגם במוצר:

תביעה בגין הידבקות בקורונה

משרד הבריאות/מדינת ישראל

שירותים רפואיים:

מעסיקים:

מוסדות:

תביעה על פי חוק האחריות למוצרים פגומים:

תביעות בגין התאבדות​

התאבדות רשלנות רפואית?

מקרים נוספים של התאבדות

התפרצות מאוחרת של מחלות

התפרצות מאוחרת של מחלות לאחר אירוע תאונתי

נשיכת כלב

מה קורה במקרה של כלב משוטט?

אז מה עושים במקרה של נשיכה:

פיצויים בגין נזקי גוף

א. נזקים מיוחדים:

ב. נזקים כללים:

תאונות בחדר כושר

אז מתי קמה עילת תביעה?

אז מה עושים במקרה של פציעה?

תקיפה

אז מהי תקיפה?

דיני הנזיקין

תביעה בגין לשון הרע​

נכות רפואית או תפקודית?

גישור בדיני נזיקין

גישור מהו?

מיהו המגשר ?

כיצד מתנהל הליך הגישור?

תשלום תכוף בתאונות דרכים​

ביטוח תאונות אישיות תלמידים – כל מה שצריך לדעת

תאונת עבודה – המוסד לביטוח לאומי

מהי תאונת עבודה?

תשלום תכוף בתאונות דרכים

פגיעה נפשית מיחס מעביד

פגיעה נפשית כתוצאה מיחס מעביד – תאונת עבודה?

רשלנות מעביד

תאונת עבודה, מחלת מקצוע, מיקרוטראומה

רשלנות רופא משפחה

אחריות רופא משפחה - מתי מדובר ברשלנות הרפואית?

רשלנות רפואית

רשלנות רפואית - הריון ולידה

רשלנות רפואית בטיפולי שיניים

רשלנות רפואית בניתוח פלסטי

רשלנות רפואית במקרים של שארית שליה

תביעות בגין התאבדות

תביעה בגין לשון הרע

תשלום תכוף בתאונות דרכים