הולדה בעוולה​

באוגוסט 2016 קבע בימ"ש העליון (רע"א 4288/15 מכבי שירותי בריאות נ' פלוני ואח') כי הורים אשר נולדו להם ילדים עם מוגבלות, אף אם חלפו 7 שנים מיום הלידה, יוכלו להגיש תביעות בגין הולדה בעוולה עד ליום 31/12/17.

 

מהי הולדה בעוולה?

 הולדה בעוולה הינה תביעתם של ההורים בגין רשלנות רפואית שגרמה להולדת ילד עם מוגבלות כאשר נמנעה מהם האפשרות לזהות את המום ולבצע הפלה במהלך ההריון. התביעה היא למעשה בגין הנזק שנגרם להורים בגידול ילד מוגבל על כל המשתמע מכך.

 

המצב המשפטי בעבר:

 מאז שנת 86 ובהתאם להלכת זייצוב, תביעת ההורים בגין הולדה בעוולה הוגשה יחד עם תביעת היילוד בגין "חיים בעוולה". בתביעה זו למעשה טוען היילוד "טוב מותי מחיי", כלומר עצם היותי חי היא "נזק". זכות התביעה היתה 7 שנים מיום הגיעו של הקטין לגיל 18, כלומר גיל 25.

 

בשנת 2012 בעקבות פס"ד המר, השתנתה ההלכה. ביהמ"ש קבע כי חיים לא יכולים להיתפס כ"נזק" ובכך למעשה ביטל את זכות היילוד לתבוע בגין "חיים בעוולה" והותיר רק את תביעת ההורים בגין "הולדה בעוולה". בכך גם התקצרה תקופת ההתיישנות ל-7 שנים מיום הלידה.

 

אבל אז נוצרה תסבוכת משפטית חדשה. מה קורה עם אותם ילדים מעל גיל 7 ועד גיל 24 שלא תבעו עדיין? בפס"ד הסהר האדום בשנת 2014 (רע"א 4512/13) קבע בימ"ש הוראת מעבר לפיה אם התיישנה תביעת ההורים היילוד יוכל לתבוע עד ליום 28/08/15.

 

המצב המשפטי כיום:

 בשנת 2016 בימ"ש העליון שינה את הוראת המעבר והאריך את התקופה עד ליום 31/12/17 וקבע כי גם היילוד יכול לתבוע בגין "חיים בעוולה" וכל זאת בתנאי שטרם מלאו לו 25 שנה. כתוצאה מכך החזיר למעשה את המושג "חיים בעוולה" ואפשר להורים ויילודים עם מוגבלות, מעל גיל 7 ומתחת לגיל 25, להגיש תביעה בגין "חיים בעוולה" ו"הולדה בעוולה" עד ליום 31/12/17.

 

מהם המקרים הנכללים בהגדרות אלה?

 לידת תינוק עם מוגבלות יכולה לנבוע ממספר גורמים: אחד הגורמים הוא אי ביצוע בדיקות רלבנטיות וחיוניות במהלך ההריון, כגון: סקירת מערכות, מי שפיר, סקירה מורחבת/ממוקדת במידת הצורך, אקו לב עובר, ייעוץ גנטי ועוד.

 

גורמים נוספים שיכולים להוביל ללידת ילד עם מוגבלות הינם: אי מתן הסבר בנוגע לבדיקות מסוימות הקיימות בשוק (גם פרטיות), אי זיהוי מום קיים או התעלמות מממצא שזוהה, אי גילוי תסמונת גנטית ידועה שהיתה קיימת במשפחה בשל אי לקיחת אנמנזה רלבנטית ועוד.

 

פגיעה באוטונומיה:

 עילה תביעה נוספת של ההורים היא "פגיעה באוטונומיה", כלומר הנתבע פגע באוטונומיה של ההורים להחליט עבור עצמם בנוגע לטיפול שיינתן לאם. פגיעה באוטונומיה הינה אי מתן מידע להורים באופן שיאפשר להם לקבל החלטה מושכלת בנוגע להמשך ההיריון וללידת ילד עם מוגבלות. לעיתים ניתן מידע, אולם המידע שניתן היה שגוי ובכך למעשה מנע מההורים את היכולת להבין את המצב לאשורו ובהתאם לכך לקבל החלטות.

 

חשוב לדעת כי לא כל מוגבלות או מום ניתנים לזיהוי במהלך ההריון. ישנן מומים שהינם חלק מתסמונת, אשר מתגלית רק לאחר הלידה, ולכן יש צורך בחוות דעת רפואיות על מנת להוכיח את הקשר הסיבתי בין ההתרשלות ובין המום. כמו כן יש להוכיח כי איתור המום היה מצדיק הפסקת הריון.

 

המידע המובא להלן, אינו תחליף לייעוץ משפטי ובכל מקרה מומלץ להתייעץ עם עורך דין הבקי בתחום הנזיקין טרם הגשת התביעה.

072-250-4898​

mesheloffice@gmail.com

מירב אשל משרד עו"ד

דיני נזיקין | רשלנות רפואית | תאונות דרכים

מירב אשל משרד עו"ד

דיני נזיקין | רשלנות רפואית | תאונות דרכים​

מירב אשל משרד עו"ד

דיני נזיקין | רשלנות רפואית | תאונות דרכים​