רשלנות רפואית במחלות ממאירות​

סרטן הינו שם כללי למחלות שונות בהם התחלקות התאים אינה מבוקרת. בתהליך תקין בגוף האדם מדי יום מתים תאים ובמקומם נוצרים תאים חדשים. ישנם מצבים בהם התאים אינם מתים ובמקומם כבר נוצרו תאים חדשים, אשר ממשיכים להתחלק וכך נוצר גידול.

גידול אשר גורם להרס של הרקמה ומשתלט על איברים סמוכים הוא גידול ממאיר- סרטני.

 

עם הזמן והתפשטות הסרטן הוא מסוגל לחלחל דרך קשרי הלימפה וכלי הדם ולנוע באמצעות מחזור הדם אל איברים מרוחקים יותר לרקמות בריאות ולהתיישב שם. התפשטות זו הינה גרורה והיא אגרסיבית ביותר.

 

מחלת הסרטן היא הקטלנית ביותר, ומובילה לכרבע מכלל מקרי המוות מדי שנה.

ישנם סוגי סרטן, כגון: סרטן שד, ערמונית, קיבה, אשר גילוי מוקדם של התהליך עשוי להביא לתוצאות טובות ואף לריפוי מוחלט של המחלה. דווקא העדר הגילוי במועד הוא שעשוי להוביל להחמרה במצב החולה, עד כדי פיזור גרורתי ובהמשך אף למוות.

 

רשלנות רפואית – מתי?

א. אבחון - פעמים רבות הגורם הראשוני אליו פונה המטופל הינו רופא המשפחה, אשר נדרש לעירנות יתרה ולתשומת לב מירבית על מנת לשלול קיומה של מחלה ממאירה. בידי הרופא המטפל מצויים כלים רבים אשר יש בהם כדי לסייע לאבחון המחלה, בדיקות עזר (ממוגרפיה, מרקרים, קולונוסקופיה), התייעצות מומחים, ולקיחת אנמנזה אודות סיפור משפחתי של ממאירות, סימפטומים וכדומה הינם כלים הכרחיים וזמינים יחסית.

 

ישנם חולים אשר מלכתחילה נמצאים בקבוצת סיכון מחמת גיל, מוצא עדתי, היחשפות לחומרים מסרטנים, נשאות גנטית (BRCA בסרטן שד), וכו' .

אבחון סרטן לא תמיד הינו משימה פשוטה, ועל כן, לרוב על הרופא המטפל לבצע אבחנה מבדלת כלומר לשלול סדרת מחלות על מנת לאבחן את המחלה הנכונה.

 

לעיתים אף אם אובחנה מחלה כלשהי, במסגרת הבירור הקליני, העדר הצלחה בטיפול, יכול להעיד על מחלה אחרת, לעיתים ממאירה, ועל כן נדרשת הקפדה יתרה ומעקב אחרי החולה לבחינת הצלחת הטיפול.

במשרדנו מתנהלת בימים אלה תביעתו של אדם אשר במשך 8 שנים טופל ע"י נוירולוג בקופ"ח שאבחן כי החולה סובל מאפילפסיה וכל זאת חרף כישלון הטיפול התרופתי, ובלא שהפנה לבדיקות עזר (CT מח, MRI). רק כשעבר לטיפולו של נוירולוג אחר, הופנה לביצוע  MRI ואז התגלה גידול במוחו, אשר בשל גודלו (מחמת הזמן שחלף) לא ניתן לבצע ניתוח מבלי להותיר נזק מוחי וכל שניתן לבצע הינו טיפול להקטנת הגידול בלבד.

 

ישנם לא מעט מצבים בהם הרופא המטפל כבר הפנה לביצוע בדיקה, ואף נלקחה ביופסיה, אולם התשובה כלל לא הגיעה לידיו של המטופל, והוא כלל אינו יודע שהוא נושא גידול ממאיר, ורק באופן מקרי מתגלה התשובה. דבר זה מפחית משמעותית את סיכויי ההחלמה ולעיתים עד כדי אובדן מלא.

 

חשוב לדעת כי על הרופא המטפל, לא רק לאבחן את המחלה ולהפנות לביצוע הבדיקות המתאימות, אלא לבצע מעקב אקטיבי אחר החולה ולוודא כי מקבל את הטיפול המתאים בהתאם למחלתו.

מצבים אחרים של אבחון שגוי עשויים להתרחשות בפענוח שגוי של בדיקות ההדמיה, כלומר החולה הופנה לבדיקות אשר לא פוענחו נכונה, ולא התגלה הגידול.

 

ב. טיפול – ישנם מספר דרכים לטפל במחלת הסרטן. כמובן שלכל חולה מותאם טיפול אחר בהתאם לסוג הסרטן ולשלב בו אובחנה המחלה. הטיפול יכול להיות כירורגי, קרינתי או כימותרפי.

הטיפול הכימותרפי הינו טיפול תרופתי הכולל מגוון רחב של תרופות אשר חלקם אף עשויים לפגוע ברקמה בריאה. מינון שגוי עשוי לגרום להרס מוגבר ובלתי הפיך של רקמה בריאה או לחילופין מינון נמוך מדי עד כדי חוסר אפקטיביות של הטיפול הכימותרפי, כאילו לא ניתן כלל.

 

ג. מעקב – כאמור במקרים בהם מתגלה הסרטן במועד, ובוצע ניתוח להסרת הגידול והושג ריפוי מוחלט של הסרטן, או שהושגה רמיסיה (הפוגה)  נדרש הרופא המטפל לעקוב אחר החולה ולבצע בדיקות שגרתיות למנוע הישנות של המחלה. בדיקות אלה כוללות בין היתר בדיקות דם תקופתיות לסמנים (מרקרים), בדיקות ממוגרפיה, CT, MRI. אי הפניה לבדיקות אלה, או אי מתן תשומת לב ראויה לממצאי בדיקות אלה, אשר הובילה בסופו של דבר להישנות של המחלה עד כדי פגיעה בסיכויי ההחלמה הינה רשלנות רפואית.

חשוב לזכור כי לא כל מחלת סרטן מפושטת הינה תוצאה של רשלנות רפואית ועל כן אם חלית מומלץ להיוועץ בעורך דין המתמחה בתחום.

 

המידע המובא להלן, אינו תחליף לייעוץ משפטי ובכל מקרה מומלץ להתייעץ עם עורך דין הבקי  בתחום הנזיקין טרם הגשת התביעה.

072-250-4898​

mesheloffice@gmail.com

מירב אשל משרד עו"ד

דיני נזיקין | רשלנות רפואית | תאונות דרכים

מירב אשל משרד עו"ד

דיני נזיקין | רשלנות רפואית | תאונות דרכים​

מירב אשל משרד עו"ד

דיני נזיקין | רשלנות רפואית | תאונות דרכים​