תביעה בגין הידבקות בקורונה

בתאריך 11/03/2020 הוכרה מחלת הקורונה (COVID-19) כמגיפה עולמית (פנדמיה). עדיין אין ברשותנו מידע רב אודות המחלה, וייתכן כי רק בחלוף הזמן נוכל להבין מהן השלכות ההדבקה ואילו נזקים לצמיתות הותירה המגיפה, אולם כבר עתה ברור לנו כי מדובר במחלקה מדבקת מאוד, אף ברמת סכנת חיים לאוכלוסייה מסויימת.

 

בשלב זה, המידע שיש לנו אודות נגיף הקורונה הינו מצומצם יחסית, יחד עם זאת, הידבקות בנגיף הקורונה אינה גזרת גורל ולעיתים ההדבקה נובעת בשל התרשלות של גורם מסויים.

 

תביעה נזיקית בגין הדבקה בנגיף הקורונה על נזקיו, הינה תביעה על פי עוולת הרשלנות המפורטת בפקודת הנזיקין, ולשם כך יש צורך בשלושה תנאים מצטברים:

1.       הפרת חובת הזהירות

2.       גרם נזק

3.       קשר סיבתי בין הפרת החובה לנזק

 

 

עולה השאלה, מיהם הגופים אותם ניתן לתבוע בגין הפרת לחובת הזהירות:

 

משרד הבריאות/מדינת ישראל  

חובת הזהירות המוטלת על משרד הבריאות הינה בין היתר בקביעת מדיניות מתאימה, הנגשת מידע והיערכות מתאימה. כל פעולה או מחדל הגורם נזק כתוצאה מאי קיום אחד מאלה או אי פיקוח על ביצוע הנחיות או הוראות מחייבות, עשוי להקים עילת תביעה.   

 

בהקשר זה ניתן לתבוע גם את הרשות המקומית על פי אותו עקרון בו ניתן לתבוע את המדינה.

 

חשוב לזכור כי יש להבחין בין אחריות ישירה/ אישית לאחריות שילוחית. כאשר אדם פועל במסגרת ארגון מסויים, יש לראות מיהו הגורם שקבע את המדיניות, האם מדובר בעובד הפועל בשם הארגון כולו (כגון משרד הבריאות) ואז תחול עליו אחריות שילוחית, או שמא מדובר באדם אשר הוא עצמו קבע מדיניות/ פעל על דרך המחדל וגרם לנזקים ואז ניתן יהיה לתבוע אותו באחריות ישירה.

 

עוד חשוב לדעת, כי חלק מההחלטות שלטוניות, נהנות מחסינות, הנובעות לרוב מתוך שיקול דעת שלטוני, ושיקולי מדיניות ועל כן, פעמים רבות, יש לבחון מה עמד בבסיס ההחלטה, לדוגמא מצב חרום.

 

שירותים רפואיים:

תביעות בגין הדבקה בנגיף הקורונה, יכולות לקום גם נגד נותני שירותים רפואיים, כגון: בתי חולים, מד"א מעבדות. הרשלנות יכולה להתבטא בין היתר באבחון שגוי, איחור באבחון, אי שמירה על איזורי בידוד וכדומה.

 

מעסיקים :

עובד אשר מעבידו לא נשמע להוראות והנחיות שניתנו ע"י משרד הבריאות כגון, צמצום פעילות, הוראות בידוד ושמירת מרחק, ובמקרים אחרים, אי הספקת ציוד מגן או ציוד לקוי בגינם נגרם לעובד נזק והוא נדבק במחלה, רשאי לתבוע את מעבידו בגין רשלנות והדבר ייחשב כתאונת עבודה, והוא יוכל אף לפנות לביטוח לאומי למיצוי זכויותיו.

 

חשוב לזכור כי כדי לתבוע את המעביד יהיה עליו להוכיח כי המעביד התרשל וההדבקה בנגיף התרחשה במסגרת עבודתו.

 

מוסדות:

גם אוכלוסייה השוהה במוסדות כגון: קשישים, אשר נדבקו במהלך שהותם במוסד, כאשר ההדבקה נגרמה ע"י התרשלות של הצוות, למשל הכנסת מבקרים, אי שמירה על הוראות הבידוד וכדומה.

 

תביעה על פי חוק האחריות למוצרים פגומים:

מלבד האמור לעיל, ניתן יהיה לתבוע על פי חוק האחריות למוצרים פגומים, כאשר ההדבקה התרחשה כתוצאה משימוש במוצר פגום, כגון: ערכות פגומות, ציוד מגן פגום וכדומה. במקרה זה, האחריות הנדרשת כאן היא חמורה יותר והיא מפורטת בחוק האחריות למוצרים פגומים.

 

לפני מספר ימים הוגשה התביעה הראשונה נגד חברת הספנות בעלת הספינה GRAND PRINCESS על ידי זוג נוסעים ממרילנד ארה"ב. הטענה העיקרית היתה שההחברה אפשרה את המשך ההפלגה, והעלאת נוסעים נוספים חרף הידיעה על מחלת קורונה בקרב הסבב הראשון של ההפלגה.

 

קרוב לוודאי כי בעתיד יוגשו תביעות נוספות. ביהמ"ש יידרש בתביעות אלה לקבוע האם הנתבעים עשו כל שניתן וצריך היה לעשות באופן סביר כדי למנוע את ההדבקה בנגיף. הבעיה היא, לקבוע את מדד הסבירות הנדרשת כאשר מדובר במגיפה עולמית בלתי מוכרת והאמצעים העומדים לרשות הנתבעים.

 

המידע המובא להלן, אינו תחליף לייעוץ משפטי ובכל מקרה מומלץ להתייעץ עם עורך דין הבקי  בתחום הנזיקין טרם הגשת התביעה.

072-250-4898​

meraveshel.law@gmail.com

מירב אשל משרד עו"ד

דיני נזיקין | רשלנות רפואית | תאונות דרכים

מירב אשל משרד עו"ד

דיני נזיקין | רשלנות רפואית | תאונות דרכים​

מירב אשל משרד עו"ד

דיני נזיקין | רשלנות רפואית | תאונות דרכים​