תאונת עבודה, מחלת מקצוע, מיקרוטראומה​

רבקה קלדנית בבימ"ש מזה 26 שנים, הגיעה למשרדנו כשהיא סובלת מתסמונת של  התעלה הקרפלית ומעוניינת שהמוסד לביטוח לאומי יכיר בה כנפגעת עבודה.

 

 האם מדובר במחלת מקצוע, תאונת עבודה, או שמא במיקרוטראומה?

 

אז בואו נעשה סדר

 

חוק הביטוח הלאומי קובע כי פגיעה בעבודה יכולה להיות "תאונת עבודה" או "מחלת מקצוע".

סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי, כדי שאירוע תאונתי יוכר כתאונת עבודה צריכים להתקיים שני תנאים מצטברים: האחד - שהתאונה ארעה תוך כדי העבודה. השני - האירוע ארע עקב העבודה ו/או תנאי העבודה.

 

פגיעה בעבודה יכולה להיחשב גם כ"מחלת מקצוע" בתנאי שאותה מחלה מופיעה ברשימת המחלות המופיעה בתקנות הביטוח הלאומי. יש להדגיש כי רשימה זו היא רשימה סגורה, על כן  רק מחלות שצויינו מפורשות בתקנות יוכרו כמחלות מקצוע.

 

תנאי נוסף הנדרש מהעובד הטוען למחלת מקצוע הינו להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין תנאי העבודה למחלה ממנה סובל התובע. ויודגש, כי אף אם יוכח הקשר הסיבתי בין המחלה לתנאי העבודה, אולם המחלה אינה מופיעה ברשימה הסגורה המופיעה בתקנות המוסד לביטוח לאומי, לא תוכר המחלה כ"מחלת מקצוע".

 

מחלות מקצוע המוכרות והנפוצות ביותר נחלקות למספר קטגוריות:

מחלות הנגרמות על ידי גורמים פיזיקליים ומכניים כגון, ירוד, לבננת, סרטן עור, נמק אספטי, שיתוק עצבים, מחלות גפיים, בורסיטיס, דלקת פרק היד (תסמונת תעלה קרפלית), מחלות הנגרמות על ידי גורמים ביולוגיים כגון אנקילוסטומיאזיס, ברוצלוזיס, גחלת, הפטיטיס בי, כלבת, לפטוספירוזיס, צפדת, ריאת החקלאים, שחפת, שיתוק ילדים (פוליו), ועוד.

 

מחלות הנגרמות על ידי גורמים כימיים כגון אסבסט, סיליקון, אלרגיה, קדחת המתכות, פיברוזיס של ריאות, דלקות עור, התייכבות מחמת חומצה, צהבת כתוצאה של הרעלה, ועוד.

 

מחלות הנגרמות כתוצאה של הרעלות על ידי יסודות כימיים כגון גפרית, ברום, חנקן, כלור, ניקל, ציאניד, עופרת ועוד.

 

רשימת מחלות המקצוע מתעדכנת מעת לעת ועל כן התנאי השלישי הינו כי המחלה פרצה בזמן בו היא הייתה מוכרת כמחלת מקצוע על פי התקנות.

רק לאחר התקיימות שלושת התנאים הללו, תוכר פגיעתו של נפגע בעבודה כמחלת מקצוע.

 

מיקרוטראומה

ישנם מצבים בהם אדם חלה עקב עבודתו אולם מחלתו אינה מוכרת כאירוע תאונתי או אינה נופלת בגדר מחלות המקצוע המופיעות ברשימה. על כן, פסקי הדין של בית הדין לעבודה יצרו את המונח "מיקרוטראומה" שמשמעותו גרימת נזק גופני כתוצאה מפגיעות זעירות חוזרות ונשנות באיבר מסוים לאורך זמן ממושך. יש המכנים זאת כ"טפטוף מים בסלע" עד להיווצרות חור בסופו של דבר.

 

במצבים אלה על העובד הטוען למיקרוטראומה להוכיח כי נדרש לבצע פעולות מסוימות באופן קבוע במשך תקופה ממושכת אשר הובילו לנזקים כרוניים עד כדי היווצרותה של נכות. כך למשל קלדנית המקלידה שעות רבות מול המחשב והסובלת מתסמונת התעלה הקרפלית (CTS) תוכל להחשב כנפגעת עבודה בשל מיקרוטראומה.

 

יש לציין כי המוסד לביטוח לאומי לרוב אינו נוטה לקבל "בקלות" תביעות למיקרוטראומה ועל כן, כאשר תביעה שהוגשה לפקיד התביעות נדחתה עוד בטרם העברת התיק לוועדה רפואית, יש לערער לבית הדין לעבודה בצרוף חוות דעת רפואית של מומחה בתחום הפגיעה, המצביעה על הקשר סיבתי בין הפעולות החוזרות ונשנות במהלך העבודה ובין הנזק שנגרם .

טרם הפנייה הראשונית לביטוח לאומי מומלץ מאוד להתייעץ עם עו"ד המתמחה בתחום נפגעי העבודה כיון שיש לכך חשיבות רבה בהצלחת התביעה.

 

המידע המובא להלן, אינו תחליף לייעוץ משפטי ובכל מקרה מומלץ להתייעץ עם עורך דין הבקי בתחום הנזיקין טרם הגשת התביעה.

072-250-4898​

mesheloffice@gmail.com

מירב אשל משרד עו"ד

דיני נזיקין | רשלנות רפואית | תאונות דרכים

מירב אשל משרד עו"ד

דיני נזיקין | רשלנות רפואית | תאונות דרכים​

מירב אשל משרד עו"ד

דיני נזיקין | רשלנות רפואית | תאונות דרכים​