תקיפה

לא אחת במהלך החיים, אנו נקלעים לסיטואציות שונות, בהן אנו מרגישים "מותקפים", וזאת אף מבלי שהופעל נגדנו כח פיזי או אלימות כלשהי.

 

אז מהי תקיפה ?

סעיף 23 בפקודת הנזיקין מגדיר תקיפה מהי ? "(א) תקיפה היא שימוש בכוח מכל סוג שהוא, ובמתכוון, נגד גופו של אדם על ידי הכאה, נגיעה, הזזה או בכל דרך אחרת, בין במישרין ובין בעקיפין, שלא בהסכמת האדם או בהסכמתו שהושגה בתרמית, וכן ניסיון או איום, על ידי מעשה או על ידי תנועה, להשתמש בכוח כאמור נגד גופו של אדם, כשהמנסה או המאיים גורם שהאדם יניח, מטעמים סבירים, שאכן יש לו אותה שעה הכוונה והיכולת לבצע את זממו".

 

על פי הסעיף, שימוש בכח כולל גם שימוש בחום, באור, בחשמל, בגז, בריח או בכל דבר או חומר אחר, אם השתמשו בהם במידה שיש בה להזיק.

שני חוקים מסדירים את נושא התקיפה, האחד, חוק העונשין - הרואה בתקיפה עבירה פלילית שדינה מאסר, בהתאם לנסיבות התרחשותה. ופקודת הנזיקין הרואה בתקיפה עוולה המזכה בפיצוי.

 

עוולת התקיפה הינה עוולה נרחבת הנוגעת לתחומי חיים שונים, אף בתחום קבלת טיפול רפואי. אי מתן הסברים נאותים לגבי הטיפול והמעקב באופן אשר אינו מאפשר למטופל לקבל הסכמה מדעת לקבלת הטיפול הרפואי, או טיפול שנעשה ללא הסכמתו, מהווים עוולה נזיקית.

 

תקיפה הינה עוולה המאפשרת לתבוע גם בלא הוכחת נזק גוף לצמיתות, כלומר, על התובע יהיה להוכיח כי נגרמו לו הפסדים כלכליים בגין הוצאות רפואיות, אובדן ימי השתכרות, עזרת צד ג' ועוד. אולם אם ירצה להוכיח כי אכן נגרם לו נזק גוף כתוצאה מאותה תקיפה, יהא עליו להיעזר בחוות דעת רפואיות להוכיח את נזקיו הרפואיים ו/או הנפשיים להם הוא טוען.

 

ניתן לתבוע בעוולת התקיפה גם ללא הגשת תלונה במשטרה או הגשת כתב אישום נגד התוקף. במסגרת תביעה זו יהיה על הניזוק להוכיח את אחריות המזיק לנזקיו ואת הנזק שנגרם לו.

אם הוחלט ע"י המדינה להגיש כתב אישום נגד התוקף, והוא נמצא אשם, ניתן בנוסף להליך הפלילי לתבוע אותו בנזיקין תוך 90 יום מיום שפסק הדין הפך חלוט, כלומר חלף המועד בו ניתן לערער על פסק הדין. במצב זה תוגש "תביעה אזרחית נגררת לפלילים".

 

לתביעה נגררת יתרונות רבים. ראשית ניתן להגישה לאותו בימ"ש אשר בה נדונה התביעה הפלילית ואף בפני אותו הרכב, אשר דן בתיק הפלילי ומכיר אותו היטב. שנית, הממצאים והמסקנות בפסק הדין הפלילי לפיו הורשע התוקף, אינם ניתנים לסתירה כלומר, אין צורך לדון בשאלת האחריות או הרשלנות ולמעשה כל שנותר לדון בו הינו גובה הנזק.

 

גם אם חלף המועד להגשת תביעה נגררת (מעל 90 יום) עדיין אפשר להגיש תביעה נזיקית רגילה תוך 7 שנים, ואם הורשע התוקף, פסק הדין הפלילי לפיו הורשע יהווה ראיה לכאורה, וניתן יהיה לסתור את העובדות בו רק ברשות בית המשפט.

ישנם מקרים בהם ניתן לתבוע לא רק את התוקף עצמו אלא אחראים נוספים אשר היה ביכולתם למנוע את התקיפה, לדוגמא: בעל מקרקעין בה ארעה התקיפה, חברת שמירה ועוד. במקרים כאלה, כדאי לנסות ולתבוע את הגורמים האלה ובפרט כשמדובר בנזק רציני, שכן לתוקף עצמו לא תמיד יש את האמצעים לפצות את הניזוק ואילו גופים אלה אשר יש להם יכולת כלכלית רבה יותר (כיס עמוק).

 

חשוב לדעת כי חוק העונשין קובע מספר הגנות לעבירת התקיפה, למשל תקיפה מתוך הגנה עצמית. החוק מעניק הגנה לאדם התוקף אחר בכוונה להגן על עצמו מפני סכנה לחייו, חירותו, גופו או רכושו כל זאת בתנאי שהשתמש במידה סבירה של כח.

הגנה נוספת תהא לאדם התוקף אחר אשר נכנס למקרקעין שלו ללא רשות, וזאת לאחר שאותו מסיג גבול הוזהר והתבקש להתרחק מהמקום ובתנאי שנעשה נגדו שימוש בכח סביר.

 

המידע המובא להלן, אינו תחליף לייעוץ משפטי ובכל מקרה מומלץ להתייעץ עם עורך דין הבקי  בתחום הנזיקין טרם הגשת התביעה.

072-250-4898​

mesheloffice@gmail.com

מירב אשל משרד עו"ד

דיני נזיקין | רשלנות רפואית | תאונות דרכים

מירב אשל משרד עו"ד

דיני נזיקין | רשלנות רפואית | תאונות דרכים​

מירב אשל משרד עו"ד

דיני נזיקין | רשלנות רפואית | תאונות דרכים​