תביעות בגין התאבדות​

מדי שנה מתאבדים בישראל כ-400 בני אדם. כמו כן, כ-4,000 פניות לחדרי מיון כל שנה הן תוצאה של ניסיונות אובדניים.

 

התאבדות רשלנות רפואית ?

מצב רפואי קשה, נכות קשה, לידה ואף אשפוז ממושך עשויים להוביל למחשבות אובדניות בקרב מאושפזים רבים. לא תמיד מקור ניסיון ההתאבדות הינו דווקא מחלת נפש, אלא לעיתים מקורו בדיכאון, ואף דכאון אחרי לידה. ניסיונות התאבדות אלה מבטאים לרוב מצוקה נפשית וקריאה לעזרה מצד החולה. יחד עם זאת, ניסיונות התאבדות אשר לא צלחו עשויים להותיר את אותם חולים עם נכות קשה עוד יותר מזו שהיתה טרם אותו ניסיון כושל.

 

תביעות רשלנות רפואית רבות מוגשות לרוב ע"י בני משפחה של החולים בגין ניסיונות התאבדויות או התאבדויות שצלחו, נגד מטפלים אשר לא פעלו למנוע את האירוע, באמצעות אשפוז, או כל אמצעי אחר.

 

חשוב לשכור כי אדם אשר גמרה בליבו ההחלטה לשים קץ לחייו, כאמור אם בשל מחלה נפשית או סיבות אחרות, עשוי להצליח במשימתו זו חרף ההשגחה של הצוות הרפואי, ולכן לא תמיד "הצלחה" זו מעידה על התרשלות כלשהי. משכך, יש לבחון לעומקם את נסיבות המקרה..

 

משרד הבריאות קבע נהלים ברורים (29/2009;14/95) המסדירים את נושא ההשגחה והמעקב בביה"ח) אחר חולים אשר ניסו לפגוע בעצמם או קיים חשש כי יעשו כן. נהלים אלה תקפים מרגע הגעת החולה לחדר המיון ועד שחרורו וקבלת טיפול במסגרת בריאות הנפש בקהילה.

 

החוזר מגדיר "שמירה מיוחדת" כ"השגחה על מטופל ע"י איש צוות שמונה ע"י אחות אחראית בהתאם להנחיות שנתנו ע"י הרופא שקבע את היקף השמירה הנדרשת ותנאיה לרבות האפשרות להעזר באנשי אבטחה בביה"ח".

 

איגוד הפסיכיאטריים גיבש נייר עמדה על מנת להתמודד עם נושא זה ותביעות משפטיות המוגשות בעקבות כך, וקבע מס' כללים להערכת סיכון בקרב מטופלים אובדניים. עוד נקבע כי על הפסיכיאטר לבצע בחינה לבירור ביטוייה השונים של ההתנהגות האובדנית, הערכת גורמי סיכון, אירועי דחק ותמיכה משפחתית, ובהתאם לכך לשקול פעולות שונות לרבות אשפוז, הרחקת אמצעי פגיעה עצמית, טיפול פסיכיאטרי מתאים, ומעקב וניטור אחר המטופל.

 

כבר בשנת 1999 (רע"א 1412/94 הדסה עין כרם נ' עפרה גלעד) פסק בימ"ש העליון פיצוי למשפחתו של חולה נפש שהתאבד בבית חולים לאחר ניסיון התאבדות בביתו, לאחר שביה"ח התרשל בהערכת מצבו הנפשי של החולה וכי בנסיבות העניין לא הוענק לו טיפול מתאים.

 

מקרים נוספים של התאבדות

במקרים אחרים של התאבדות, כגון בבתי סוהר, מרכזי קניות (עזריאלי), בהם נדרשו בתי המשפט לקבוע רשלנותם של אותם גורמים לנזק שאירע, קובע בית המשפט כי ההתאבדות הינה פעולה מכוונת של המתאבד אשר מנתקת את הקשר הסיבתי בין מעשי המזיק לבין הנזק.

 

יחד עם זאת, ישנם מקרים בהם חלה על המזיק חובת זהירות שכן יכול וצריך היה לדעת כי התובע מעוניין להתאבד (ניסיונות קודמים, אמירה) והוא לא נקט בצעדים הדרושים למניעה ואז ניתן יהיה להטיל על כתפיו את האחריות למות התובע או לניסיון ההתאבדות.

 

הוכחת תביעות מסוג זה אינן פשוטות ודורשת הבאה והצגת ראיות חד משמעיות בפני השופט.

 

המידע המובא להלן, אינו תחליף לייעוץ משפטי ובכל מקרה מומלץ להתייעץ עם עורך דין הבקי בתחום הנזיקין טרם הגשת התביעה.

072-250-4898​

mesheloffice@gmail.com

מירב אשל משרד עו"ד

דיני נזיקין | רשלנות רפואית | תאונות דרכים

מירב אשל משרד עו"ד

דיני נזיקין | רשלנות רפואית | תאונות דרכים​

מירב אשל משרד עו"ד

דיני נזיקין | רשלנות רפואית | תאונות דרכים​