רשלנות מעביד

התובעת, מורה במקצועה, פנתה למשרדנו לאחר שזו ירדה במדרגות בית הספר בו היא מלמדת ותוך כדי החליקה ושברה את רגלה. האם תוכל לתבוע את מעבידה ?

 

רבים סבורים כי כל אדם שנפגע בתאונת עבודה זכאי אוטומטית לפיצוי מחברת הביטוח של המעביד, האם אכן כך הדבר?

 

לא כל פגיעה מזכה בפיצוי אוטומטי, על אף קיומה של 'פוליסת ביטוח חבות מעבידים'. כל מקרה ייבחן לגופו ובכל מקרה יש להוכיח עוולה שבצע המעביד, הן בדרך של הפרת חובה חקוקה והן בדרך של רשלנות.

 

אז איך יודעים את מי תובעים ומתי ?

 

עובד שנפגע בתאונת עבודה רשאי תחילה לפנות למוסד לביטוח לאומי להכרה בתאונה כתאונת עבודה לקבלת דמי פגיעה וככל שנותרה נכות גם לתביעת נכות מעבודה.

 

אם מדובר בתאונת דרכים, לא יוכל לתבוע את המעביד אלא רק את חברת הביטוח שמבטחת את הרכב בביטוח חובה.

 

שנית, יש לבחון האם המעביד התרשל במילוי חובתו. המעביד חב כלפי העובד בחובת זהירות מושגית וקונקרטית, כלומר, חלה עליו חובה לדאוג לשלומם וגופם של עובדיו. חובה זו כוללת בין היתר את החובה להבטיח סביבת עבודה מוגנת ובטוחה, ע"י הספקת אמצעי מיגון (משקפיים, קסדות, כפפות)  ו/או מכשירים (רתמות, סולם תקין) שיש בהם להקל על העובד בביצוע עבודתו ולמנוע תאונה.

כמו כן, על המעביד לדאוג ולפקח על דרך ביצוע העבודה באמצעות ממונים על הבטיחות ו/או מנהלי עבודה בעלי הכשירות והמיומנות הנדרשים לכך. כל זאת כמובן, תוך איתור ותיקון סכנות הנובעות מאופייה של העבודה.

 

בנוסף, על המעביד להזהיר את העובד ולספק לו הדרכה בדבר הדרך לעבודה בטוחה ובאשר לסכנות הגלויות והסמויות הטמונות במקום העבודה ובשיטת העבודה. בהקשר זה על המעביד אף לקבוע נוהלי התנהגות ועבודה ברורים ומדויקים ולבצע ריענון לנהלים אלה באופן מספק ומקיף.

פרט לכך, ישנם תקנות וחוקים המסדירים את חבותו של המעביד ונועדו לטובתו ולהגנתו של העובד, וכל סטייה והתעלמות מהם מהווה הפרת חובה חוקה שהינה עוולה בדיני הנזיקין הפרו חובות המוטלות עליהם על פי חיקוקים אשר נועדו לטובתו ו/או להגנתו של העובד, לדוגמא: פקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש), התש"ל – 1970; חוק ארגון הפיקוח על עבודה, תשי"ד – 1954 והתקנות שהוצאו מכוחו: תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים), התשמ"ד – 1984; תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על בטיחות), התשנ"ו – 1996, ועוד.

 

מה לגבי אשם תורם?

בתי המשפט נמנעים מלייחס לעובד אשם תורם, אלא במקרים חריגים, בהם העובד עצמו גרם ברשלנותו באופן ברור ובולט לעין לנזקיו הוא. 

בפסיקה נקבע כי כל עוד המעביד לא קיים את החובה המוטלת עליו כפי שפורטה לעיל ולא הבטיח שיטת עבודה בטוחה, לא ניתן לצפות מעובד נטילת יוזמה וקבלת החלטות במצבים ובמקומות מסוכנים ובלתי צפויים. 

 

בסופו של יום, ביהמ"ש מעמיד את שאלת הרשלנות ב- 3 מבחנים כפי שפורטו בפקודת הנזיקין (ס' 64(2)): מבחן האדם הסביר, מבחן האשמה ומבחן השכל הישר. במסגרת הדיון בוחן ביהמ"ש את נסיבות התאונה, הפרת החובה ע"י המעביד והאם לייחס לתובע אשם תורם.

חשוב לדעת, שאף אם בסופו של דבר יהיה העובד זכאי לפיצוי בגין רשלנות המעביד, כל סכום שיקבל העובד מהמוסד לביטוח לאומי, יתקזז מסכומי הפיצויים אשר ייפסקו במסגרת התביעות שמוגשות נגד חברות הביטוח ו/או המעביד.

 

המידע המובא להלן, אינו תחליף לייעוץ משפטי ובכל מקרה מומלץ להתייעץ עם עורך דין הבקי בתחום הנזיקין טרם הגשת התביעה.

072-250-4898​

mesheloffice@gmail.com

מירב אשל משרד עו"ד

דיני נזיקין | רשלנות רפואית | תאונות דרכים

מירב אשל משרד עו"ד

דיני נזיקין | רשלנות רפואית | תאונות דרכים​

מירב אשל משרד עו"ד

דיני נזיקין | רשלנות רפואית | תאונות דרכים​