רשלנות רפואית במקרים של שארית שליה​

במהלך ההיריון מתפתחת ברחם השליה שתפקידה להעניק מזון וחמצן לעובר בכל תקופת שהותו ברחם. זמן קצר לאחר יציאת הוולד מהרחם, נפלטת השליה מהרחם באופן עצמאי.

 

קיימים מצבים בהם השליה נעוצה בדופן הרחם ואז לאחר לידה, או הפסקת הריון יזומה, היא אינה יוצאת בשלמותה ונותרות שאריות בחלל הרחם.

 

שארית שליה ברחם הינה מעין "פצצה מתקתקת". סיבוכים תוך רחמיים העשויים להתרחש כוללים בין היתר זיהומים והידבקויות ובמקרים קיצוניים אף אובדן הפוריות (חוסר יכולת להרות או הפלות חוזרות), ועל כן חשוב להיות קשובים לסימני האזהרה לקיומה של שארית שליה.

 

אחד הסימנים הוא דימום מוגבר או מתמשך לאחר לידה. במקרים אלה צריך להתעורר חשד להיוותרות שארית שליה ולביצוע סקירת רחם ידנית ואולטרסונוגרפית.

 

תשומת לב מוגברת זו נדרשת מהיולדת עצמה ולבטח מהצוות הרפואי המטפל.

 

אז איך נדע אם היתה רשלנות רפואית ?

 

לא בכל מקרה בה נותרת שארית שליה מדובר ברשלנות רפואית. חשוב לבחון האם במהלך הלידה נהג הצוות התנהגות סבירה אשר תמנע את הצורך בגרידה לאחר הלידה.

 

לעיתים עצם פעולת ריקון הרחם באמצעות כפית גרידה מתכתית (הנקראת קורטה) יכולה לפגוע ברירית הרחם ולגרום להידבקויות, חוסר וסת או אובדן הפוריות – תסמונת המכונה "תסמונת אשרמן".

 

על כן, פעולת הגרידה צריכה להתבצע בזהירות יתרה ועל הצוות המטפל לשקול במקביל טיפולים נוספים ומשלימים על מנת למנוע הידבקויות ובכללם טיפול הורמונלי באמצעות אסטרוגן, הכנסת בלון קטטר לחלל הרחם לאחר הפרוצדורה, או החדרת התקן תוך רחמי.

 

דוגמא נוספת הינה ביצוע הפסקת הריון תרופתית על פני פעולה כירורגית העשייה להוביל לפגיעה ברחם.

 

לאחר האבחון הרפואי של "תסמונת אשרמן" יש לבצע "היסטרוסקופיה אבחנתית" שמטרתה להפריד את ההידבקויות שנוצרו בחלל הרחם. חשוב לזכור שפעולה זו כרוכה בסיכונים ועלולה אף היא לגרום לנזקים בלתי הפיכים ברחם. חוסר מיומנות וחוסר ניסיון של מבצע ההיסטרוסקופיה עד כדי פגיעה קשה ברחם, עשוי להיחשב כרשלנות רפואית.

 

בבחינת רשלנות רפואית יש לבחון האם הצוות הרפואי המטפל נהג תוך חריגה מסטנדרטים רפואיים או נורמות מקובלות בפרקטיקה הרפואית. האם הצוות הרפואי קשוב היה לתלונות היולדת ולסימני האזהרה ? חשוב לדעת כי ככל שהאבחון מתרחש בשלב מאוחר יותר, הסיכוי לנזקים וסיבוכים גדול יותר.

 

בשלב הבא יש לבחון מה הנזק הנגרם ליולדת. ככל שהנזק חמור יותר הפיצוי הכספי גבוה יותר. אין ספק כי פגיעה בפריון, הכרוכה לרוב גם בנזק נפשי ולעיתים אף בשירותי פונדקאות, הינה גבוהה יותר מאשר נזק הכרוך בביצוע גרידה נוספת או היסטרוסקופיה.

כדאי לדעת כי "תסמונת אשרמן" כרונית מקנה נכות בשיעור של 30% לצמיתות על פי תקנות המוסד לביטוח לאומי והדבר זהה למצב של אובדן רחם. לצערנו לנכות זו נלווית לרוב גם נכות נפשית קבועה הכרוכה בדיכאון ובעיות נפשיות בגינן זכאית האישה לאחוזי נכות נוספים.

 

מומלץ, לכל אשה הסובלת מתסמונת אשרמן ו/או הידבקויות בחלל הרחם לברר את הסיבה למצבה ואת התנהלות הצוות הרפואי הן בשלב הלידה/ההפלה והן לאחריה.

 

ראוי לזכור שעל מנת להוכיח כי הנזק ארע עקב התרשלות יש להצביע על קשר סיבתי בין ההתנהגות הרשלנית לבין הנזק שנגרם. לשם כך יש להיעזר בחוות דעת של מומחה רפואי מתחום הגינקולוגיה וכן להיוועץ עם עורך דין הבקי בתחום לקבלת פיצוי מקסימלי.

 

המידע המובא להלן, אינו תחליף לייעוץ משפטי ובכל מקרה מומלץ להתייעץ עם עורך דין הבקי בתחום הנזיקין טרם הגשת התביעה.

תסמונת אשרמן​

072-250-4898​

mesheloffice@gmail.com

מירב אשל משרד עו"ד

דיני נזיקין | רשלנות רפואית | תאונות דרכים

מירב אשל משרד עו"ד

דיני נזיקין | רשלנות רפואית | תאונות דרכים​

מירב אשל משרד עו"ד

דיני נזיקין | רשלנות רפואית | תאונות דרכים​