רשלנות רפואית​

אברהם בן 43, מעשן, חולה סכרת וסובל מלחץ דם שנים רבות היה במעקב רופא המשפחה בקופת החולים, קבל אירוע מוחי אשר הותיר אותו משותק בצד שמאל של גופו. האם מדובר ברשלנות רפואית?

 

רשלנות רפואית הינה מתן טיפול רפואי, תוך חריגה מסטנדרט רפואי מקובל והפרת חובת הזהירות המוטלת על נותן הטיפול (רופא) בצידו נגרם נזק למקבל הטיפול (חולה). רשלנות רפואית כוללת בין היתר: מעקב רשלני, טעויות באבחון המחלה, אבחון רשלני, אבחון מאוחר, טעויות במתן תרופות ומינון מתאים, טעויות בניתוחים, נזקים הנגרמים במעקב הריון וסביב לידה, ועוד.

 

כדי להגיש תביעה ברשלנות רפואית יש צורך בהתקיימות שלושה תנאים מצטברים:

  1. הפרת חובת הזהירות

  2. גרם נזק

  3. קשר סיבתי בין הפרת החובה לנזק

 

בראש זכויותיו של חולה או מטופל בטיפול רפואי על ידי רופא או צוות רפואי, כפי שנקבע בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996, היא הסכמתו מראש ומדעת לטיפול הרפואי (למעט מקרים חריגים מצילי חיים). הסכמה זו כוללת בין היתר מידע על אופי הפעולה, טיפולים חלופיים העומדים בפני המטופל, סיכויי הצלחה של הטיפול, סיכונים אפשריים, סיכויי ההצלחה והנזק האפשרי העלול להיגרם כתוצאה מהטיפול.

המידע צריך להינתן בשפה המובנת למטופל ובאופן ברור על מנת שיוכל לקבל הסכמה מדעת לטיפול הרפואי.

 

על מנת להבין מהן הנסיבות שקדמו לטיפול הרשלני יש צורך באיסוף מלוא החומר הרפואי של המטופל, לעיתים קרובות אף יש צורך באיסוף תיקים רפואיים ישנים יותר וכל חומר נוסף על מנת לברר את המצב הרפואי לאשורו.

 

בחינת שאלת הרשלנות נעשית בהסתמך על מה שהיה ידוע בזמן אמת במועד מתן הטיפול ולא בדיעבד.

 

לחולה יש את הזכות לקבל כל חומר המתעד את הטיפול הרפואי שהוענק לו והמוסד הרפואי מחוייב לשמור חומר זה מספר שנים כקבוע בחוק. במקרה שהחומר הרפואי אינו נמצא הרי שהמוסד הרפואי יידרש לספק הסברים ולעיתים הדבר עשוי להביא לקבלת התביעה ללא צורך בהוכחתה, שכן נגרם למטופל "נזק ראייתי" המונע בעדו מלהוכיח טענתו.

 

כדי להוכיח רשלנות רפואית וקשר סיבתי על התובע לתמוך תביעתו בחוות דעת רפואית מטעם מומחה בתחום הרפואה הספציפי, אשר תתייחס לכל אחד מיסודות הרשלנות, תבחן מהן החלופות הטיפוליות הקיימות והאם עמד הרופא באמת המידה המצופה מרופא מיומן וסביר.

 

במקרה של אברהם, קבע בית המשפט כי קופת החולים (רופא המשפחה) התרשלה במתן מעקב רפואי הולם במשך מספר שנים על אף גורמי הסיכון שהיו באמתחתו של התובע, באופן שהוביל לאירוע המוחי ולנזק הרב שנגרם לתובע.

 

עלות חוות הדעת מוטלת על הניזוק וכאשר מדובר על נפגע שאין לו אמצעים לממן הגשת חוות דעת רפואית, ניתן, במקרים חריגים, להגיש את התביעה ולבקש פטור מהגשת חוות דעת רפואית ומינוי מומחים מטעם בית המשפט.

 

רבים נרתעים מלהגיש תביעה מחשש לפגוע ברופא או שמא לא יוכלו לקבל טיפול בעתיד ע"י אותו מוסד רפואי, על כן חשוב לזכור כי התביעה מוגשת נגד המוסד המטפל ולא ספציפית נגד הרופא.

 

את התביעה בצירוף חוות הדעת הרפואית יש להגיש לבית המשפט המוסמך מהבחינה המהותית (סכום התביעה) והבחינה הפרוצדוראלית (דיני סמכות מקומית).

 

ניתן כמובן, לפנות במיישרין אל הגורם הרפואי הרשלן ולנסות לנהל משא ומתן עם חברת הביטוח המבטחת לסילוק התביעה מחוץ לכתלי בית המשפט. תהליך זה הוא זול יחסית לתובע, אולם עשוי לגזול זמן רב, אשר אינו עוצר את מרוץ ההתיישנות.

 

רצוי לפעול ולבסס את התביעה קרוב ככל הניתן למועד גילוי הנזק. התיישנות תביעה המוגשת לפי פקודת הנזיקין (לרבות תביעה בגין רשלנות רפואית) מתיישנת לאחר 7 שנים מהיום שבו נגרם הנזק, בתביעת קטין, 7 שנים מיום שהפך לבגיר, כלומר מהגיעו לגיל 18.

תביעת רשלנות רפואית היא תביעה סבוכה ומורכבת ומחייבת פנייה לעורך דין הבקי בעולם הרפואה והמשפט.

 

המידע המובא להלן, אינו תחליף לייעוץ משפטי ובכל מקרה מומלץ להתייעץ עם עורך דין הבקי בתחום הנזיקין טרם הגשת התביעה.

072-250-4898​

mesheloffice@gmail.com

מירב אשל משרד עו"ד

דיני נזיקין | רשלנות רפואית | תאונות דרכים

מירב אשל משרד עו"ד

דיני נזיקין | רשלנות רפואית | תאונות דרכים​

מירב אשל משרד עו"ד

דיני נזיקין | רשלנות רפואית | תאונות דרכים​