רשלנות רופא משפחה​

רופא המשפחה הוא לרוב הגורם הראשון עימו נפגש החולה המגיע לקופת החולים, ורק לאחר מכן מופנה החולה לגורם מקצועי להמשך בירור וטיפול.

 

רופא המשפחה נחשב "שומר השער הרפואי" של מטופליו שתפקידו לבצע את האיבחון הרפואי הראשוני, ולכן, הוא נדרש לידע נרחב בתחום הרפואה, והאבחון לרוב מתבצע בשיטת האלימינציה כלומר באמצעות אבחנה מבדלת לשלילת מחלות שונות עד לזיהוי המחלה ממנה סובל החולה.

 

רופא המשפחה נדרש לסטנדרטים שונים מאלה הנדרשים מרופא מומחה או מרופא בבית החולים

ומשכך עליו לנקוט בכל אותם אמצעי זהירות סבירים בהם היה נוקט רופא סביר, תוך שימוש בפרקטיקה המקובלת.

 

אם כך, יש להבין מהם הסטנדרטים המקובלים וכיצד יכולה להתבטא רשלנות רפואית של רופא המשפחה?

 

זיהוי המחלה והפניה לבדיקות מתאימות: על רופא המשפחה לבחון את תלונות החולה ובהתאם לכך לבחון האם יש צורך בביצוע בדיקות נוספות לאבחון המחלה.

 

אי אבחון של הסיבה השכיחה ביותר להיווצרות המחלה ייחשב כהתרשלות מצד הרופא המטפל, אולם עליו להביא בחשבון שייתכן ומדובר במחלה פחות שכיחה, ואז עליו להפנות לבדיקות משלימות ולביצוע אבחנה מבדלת. הדבר נכון פי כמה וכמה כאשר המטופל חוזר מספר פעמים עם אותן תלונות לרופא המשפחה, ללא כל שיפור בטיפול שניתן ואז תהיה חובה על רופא המשפחה להפנות להמשך בירור.

 

כמובן שאין הכוונה שעל רופא המשפחה להפנות לכל הבדיקות האפשריות ויש לבצע את הבירור בהדרגה מהבדיקות הפשוטות יותר לבדיקות מורכבות יותר, אולם לעיתים ישנן בדיקות מידיות נדרשות כגון אק"ג, אותן יש לבצע בהקדם האפשרי.

 

אי הפניה לביצוע בדיקות מתאימות עשוי אף לגרום ל"נזק ראייתי" כאשר המטופל יבקש להגיש תביעת רשלנות רפואית במקום בו לא בוצעה בדיקה מסוימת ולכן לא ניתן להסתמך על ממצאיה להוכחת התביעה. 

 

מעקב רפואי: רופא המשפחה נדרש להכיר את מטופליו, על כן, בתי המשפט קבעו כי עליו לבצע מעקב יזום אחר חולים הנמצאים בסיכון והפניה לבדיקות תקופתיות בהתאם לגילו של המטופל, גורמי סיכון, מחלות רקע (כדוגמת סכרת). המעקב הרפואי כולל בין היתר מעקב לחץ דם, משקל, בדיקות מעבדה, דם סמוי, ממוגרפיה. בחולי סכרת לדוגמא קופות החולים אף קבעו נהלים והנחיות בדבר מעקב אחר חולים סכרתיים במסגרת המרפאות.

 

כחלק מהמעקב הרפואי נדרש רופא המשפחה להסביר לחולה את מצבו הרפואי, חשיבות ביצוע הבדיקות ומעקב סדיר ואף לקיים עמו דיון אודות הטיפול הנכון והמעקב המתבקש בנסיבות העניין.

  

חוסר מעקב אחר ביצוע הבדיקות: כחלק מהמעקב הרפואי על רופא המשפחה לוודא כי המטופל הגיע לרופא המקצועי, וכן לעקוב אחר מתן תשובתו של הרופא המקצועי. בעניין זה קבע בימ"ש המחוזי בירושלים כי על קופות החולים לקבוע מנגנון שיבטיח שיתוף פעולה בין הרופאים המטפלים כדי שבהפניה יופיע כל המידע הרפואי הרלבנטי הנחוץ לרופא האחר, ואף ינחה את החולה אם לשוב אליו לאחר הביקור אצל הרופא האחר.

 

הקפדה על רשומה רפואית: על רופא המשפחה חלה החובה לנהל רישום רפואי תקין בכל הנוגע לטיפול הרפואי שניתן, התרופות ומינונן וכמובן ההסברים וההנחיות שניתנו. לניהול רשומה רפואית מסודרת קיים ערך רפואי בהצגת תמונה מלאה של מצבו הרפואי של המטופל בכל שלב של המחלה, התפתחותה והשתלשלות הדברים ולאפשר מעקב שוטף ומתאים למטופל.

 

מעבר לכך, קיים גם ערך משפטי ראייתי שכן הרישומים הללו מהווים ראיה אותנטית בזמן אמת בדבר הטיפול שניתן, האירועים שקרו והתפתחויות שהתרחשו.

 

מערכת היחסים הנרקמת לעיתים במרפאות בין רופא המשפחה למטופל, מביאה רבים מלהירתע מלהגיש תביעה מחשש לפגוע ברופא המשפחה או שמא לא יוכלו לקבל טיפול בעתיד ע"י אותו מוסד רפואי, על כן חשוב לזכור כי התביעה מוגשת נגד המוסד המטפל (קופת החולים) ולא ספציפית נגד הרופא המטפל.

 

משרדנו מנהל תביעות מול קופות חולים בהן קיימת רשלנות רפואית של רופא המשפחה, שבמספר מקרים הביאה לנזקים קשים למטופל ואף במקרה אחד לפטירת המטופל.

  

המידע המובא להלן, אינו תחליף לייעוץ משפטי ובכל מקרה מומלץ להתייעץ עם עורך דין הבקי בתחום הנזיקין טרם הגשת התביעה.

אחריות רופא משפחה  - מתי מדובר ברשלנות הרפואית?​

072-250-4898​

mesheloffice@gmail.com

מירב אשל משרד עו"ד

דיני נזיקין | רשלנות רפואית | תאונות דרכים

מירב אשל משרד עו"ד

דיני נזיקין | רשלנות רפואית | תאונות דרכים​

מירב אשל משרד עו"ד

דיני נזיקין | רשלנות רפואית | תאונות דרכים​